אלון גושן-גוטשטיין | מה לבג"ץ ולדעת תורה

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

אירועי השבועות האחרונים מעוררים שאלות קשות בדבר יכולתו של בית המשפט להכריע בסוגיות מורכבות, הנוגעות לרב-תרבותיות. העימות החזיתי בין תפישות העולם המכוננות של שני הצדדים מאופיין באי-הבנה הדדית של העקרונות, המכתיבים את התנהגותו של הצד השני.

המושג המרכזי בעולמה של החרדיות הוא "דעת תורה". מושג זה, שנתחדש בעיקרו במאה שעברה, ואשר אינו מופיע במקורותיה הקלסיים של היהדות, הוא אבן היסוד של התרבות החרדית. המושג מעניק לחכמי התורה יכולת כמעט על-אנושית בהכרעה בשאלות הנוגעות להנהגת הציבור. הציבור החרדי מחונך לציית ל"דעת תורה", וציות זה הוא אבן הבוחן של ההשתייכות אליו.

מדור הזירה

כך, נגרר בית המשפט העליון לעימות על לב לבה של הזהות החרדית. אף שצדק בעומדו על זכותו לריבונות הכרעותיו, שגה בית המשפט בכך שלא זיהה כראוי את לבו של המאבק הרעיוני. גם סימני המצוקה המוקדמים, בדמות טקס קבלת עול מלכות שמים באולם בית המשפט העליון, לא הובנו כהלכה: לא היה זה עוד ביטוי של אלימות, אלא הכרזה טקסית שלפיה נאמנות וזהות דתית נתונות כאן למבחן. קבלת עול מלכות שמים נתמזגה בקידוש שם שמים, שנתפרש פה, בהתאם לתקדים תלמודי, כמאבק על זהות.

ההנהגה החרדית נכשלה גם היא. נדרש ממנה שיקול דעת מקיף בדבר השלכות הכרעותיה על יחס הציבור החרדי למוסדות השלטון ולציבור בכללותו. תמונת העולם המסתגרת, שבהקשרה עוצב המושג "דעת תורה", מתייחסת לצורכי הציבור החרדי בלבד. לפיכך, מה שנראה להנהגה זו כקידוש השם נתפש בעיני הציבוריות הרחבה כחילול השם. העימות העקרוני עם שופטי הבג"ץ בשאלות סמכות הוליד תגובה כוחנית, שהביאה מצדה למפגן הכוח החרדי.

מה שעומד לדיון כרגע הוא אחדותה של החברה הישראלית והספק באשר ליכולתה של חברה הטרוגנית להתקיים תוך שמירת האיזונים הראויים, שהערובה לקיומם מופקדת בידי הבג"ץ.

הימים האחרונים מלמדים, כי בית המשפט אינו הכלי ההולם לפתרון בעיות תרבות, הצריכות להיפתר בדיאלוג. אי אפשר לצפות משופטי בג"ץ להבין לעומק את כל הציבורים המתדיינים בפניהם. השופטים מתגלים כאנושיים, כמגיבים לערעור אושיות מוסדם, וכעיוורים לדינמיקות רעיוניות עמוקות, שלתוכן הם נקלעים בעל כורחם.

אירועי השבוע האחרון יכולים להיות נקודת אל-חזור בהתפוררות החברה הישראלית, או נקודת ציון להתמודדות חדשה עם קשייה. הצעתי היא להקים מועצה ליד בית המשפט הגבוה לצדק, שתפקידה לייעץ לבית המשפט בשאלות הרב-תרבותיות העקרוניות שלהן הוא נזקק תדיר. במועצה מייעצת זו יהיה ייצוג לגורמים השונים בחברתנו, הן באמצעות נציגיהם והן באמצעות מומחים המבינים את הדינמיקות המתחוללות בתוכם. מועצה זו תסייע לשופטי בג"ץ בגיבוש עמדות בסוגיות עקרוניות, בלי לפגוע בסמכות בג"ץ עצמו. דיוני המועצה יוכלו אף להוות פרלמנט רעיוני שיוביל להידברות בין הסקטורים השונים בחברה.

תהליכי הפשרה וההידברות שהחברה שלנו כה זקוקה להם יוכלו להתבצע בהקשר לאומי מרכזי, והמועצה אף עשויה למנוע את הצורך בהעלאת נושאים מסוימים לדיון בבג"ץ.

במידה שהרשות השופטת נכנסת לחלל שהרשות המחוקקת והרשות המבצעת מותירות לה, טוב תעשה אם תמלא גם את החלל של הידברות והבנה לאומית על ידי הקמת מועצה לצדה שתקדם הידברות לאומית, מכוח מעמדה המייעץ לבית המשפט העליון.

ד"ר אלון גושן-גוטשטיין הוא מנהל מכון The Elijah interfaith Institute לדיאלוג בין-דתי

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ