מאמר המערכת | פשרה וסימני שאלה

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

לאחר הפרה מתמדת של פסיקת בג"ץ מאוגוסט 2009, שהתבטאה בסירוב הורי התלמידות שהשתייכו ל"מגמה החסידית" לשלוח את בנותיהם ל"מגמה המאוחדת", ורק לאחר 10 ימי מאסר של אבות התלמידות בגין ביזיון בית המשפט - הושגה פשרה בעמנואל.

למאמצי הפשרה נרתמו הרב עובדיה יוסף והאדמו"ר מסלונים. לפי הפשרה, שקיבלה תוקף של פסק דין שלשום, יתקיימו בבית הספר בית יעקב בעמנואל 3 ימי עיון משותפים לכל בנות בית הספר, בהשתתפות גדולי הרבנים והמרצים מכל העדות, במטרה לקרב לבבות. המדינה רואה בכך, כהודעתה, קיום פסיקת בג"ץ והוכחה שאמצעי האכיפה השיגו את מטרתם. בג"ץ מצדו פסק רק יומיים קודם, ש"חובת הציות לפסק דין היא בבחינת מושכלות יסוד", שהליכי גישור אינם יאים לה. ושהדרך היחידה להשתחרר ממאסר היא בציות לפסק הדין, שעיקרו איחוד המגמה החסידית והכללית בבית הספר והתחייבות ההורים לשלוח את בנותיהם ללימודים במגמה המאוחדת. חרף זאת בירך בג"ץ שלשום על הגישור, שמטרתו "לנסות להשכין שלום, אחווה ורעות בין כל המחנות הנצים".

מדור הזירה

ניתן להצטרף לתקווה, אך קשה למצוא בפשרה הבטחה לכך שאלה יהיו פני הדברים. היא מתייחסת לשלושה ימי עיון משותפים בהשתתפות אורחים, ולא ללימודים מן המניין לתקופה משמעותית. כך לא ייפלא שחוגים חרדיים רואים בה ניצחון של הרבנים על השופטים ושל ההלכה על שלטון החוק. הפשרה אינה מתייחסת גם ללימודים בשנה הבאה ואין בה כדי להבטיח איחוד מגמות, נושא שעמד ביסוד פסיקת בג"ץ.

בג"ץ, מצדו, החליט לאכוף באמצעות מאסר את פקודת ביזיון בית המשפט דווקא על הורים סרבנים, אמצעי שאינו מופעל כלפי שרים ונושאי תפקידים שאינם מיישמים את פסיקותיו. עמדתו הבלתי מידתית לא תרמה לחיזוק שלטון החוק על כולם.

קשה לסמן בפרשת עמנואל מנצחים ומפסידים גמורים. קיום משותף בחברה רב-תרבותית מקוטבת מחייב פשרות והסדרים לאחר הידברות ממשית בין הנוגעים בדבר, מתוך הבנה שחוקי המדינה מחייבים את כולם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ