${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אורית גלילי-צוקר | שלמה ובונו

תגובות

איזה הבדל. לנו יש את שלמה ארצי - אייקון התרבות הפופולרית הגדול ביותר כיום בישראל - שמשתתף במצעד חלול, שמתחזה למחאה אזרחית/פוליטית בעזרת התקשורת רודפת הרייטינג. שם, במתחם המיוחצן הזה, משמיע ארצי טקסט דביק על "קו הלב" ועל "אלוהי התבונה, הרגש והשכל - שיחזירו את גלעד כדי שיוכל לחיות משוחרר כמו ציפור".

באירלנד ובבריטניה, לעומת זאת, רותמים אייקונים של התרבות הפופולרית את הצלחתם ואת ההערצה שרוחש להם הציבור - כדי לחולל מפנה פוליטי של ממש. בונו, מנהיג להקת הרוק U2, או כריס מרטין, סולן להקת קולדפליי, כלל לא מפחדים לעסוק באקטיוויזם פוליטי לשמו. נהפוך הוא. הם רואים בכך יעד ומוכנים לרתום את העוצמה הידוענית שלהם, כדי לחולל תמורה מהפכנית של ממש, במטרה ליצור עולם צודק וטוב יותר.

לפני שנתיים פירסם נתן ג'קסון ספר הסוקר את תהליך התפתחותו של בונו כפעיל פוליטי ("Bono's politics: the future of celebrity activism"). בתחילת שנות ה-80 הוגבלה פעילותו של מנהיג הלהקה האירי לאירלנד, אבל כבר במחצית אותו עשור התוודע בונו אל דזמונד טוטו ונלסון מנדלה והצטרף למאבק באפרטהייד.

האם ארצי אמר פעם משהו נגד שלילת הזכויות של פלסטינים שחיים תחת כיבוש, או נגד המדיניות הכוחנית והברוטלית של השלטון, הרווחת כל כך בתחומי חיים שונים בהוויה הישראלית? חלילה. האם התבטא פעם נגד הכרזות מלחמה רהבתניות, פעילות צבאית מיותרת, אלימות של מתנחלים, גזענות נגד עובדים זרים? לא יעלה על הדעת. סולן קולדפליי, כריס מרטין, הפתיע בעמוד הראשי של "דיילי מייל" ב-2003, כאשר התייצב בגלוי נגד טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, שהחליט להצטרף לקואליציה התוקפת בעיראק.

על האנרגיות הבלתי נדלות שמשקיע בונו במלחמה בעוני ובאיידס באפריקה אין צורך להרחיב. אלה הפכו אותו לדעת ג'קסון לסלבריטאי פוליטי מצטיין. בונו ניהל קמפיין נגד תחנות הכוח הגרעיניות בצפון אנגליה ומחה באמצעות סרט תיעודי, שהשתתף בהפקתו, נגד המצור על סרייבו המופגזת ב-1992-1995.

ביחד עם בוב גלדוף חבר לסדרת קונצרטים ואירועים ברחבי העולם למען ביטול החובות של אפריקה, בהיקף של 70 מיליארד דולר, כדי לאפשר לשלוח 35 מיליון ילדים לבתי הספר.

בונו אינו אוהב את התארים סלבריטאי או פילנטרופ. בראיון ב-2005 הסביר, כי האקטיוויות הפוליטית הינה יעד שווה ערך בעבורו להישגים מוסיקליים. הידוענות, כדבריו, היא המטבע שבאמצעותו משלמים כדי לחולל שינוי פוליטי. מה יודע לעשות חבר להקת רוק, הוא שואל, אם לא רעש?

האם שמעתם את ארצי מגייס פעם את הפופולריות שלו כדי להציע חלופה מחשבתית לפרדיגמת הכוח, שעל פיה מתנהלת המנהיגות הישראלית? האם לקח פעם את הסיכון הכרוך בהכרזה פוליטית אמיצה? האם לא מגיעים לנו פחות שערים נוטפי דבש ב"ידיעות אחרונות" עם ארצי ויותר אקטיוויזם פוליטי בנוסח בונו?

הכותבת היא חוקרת תקשורת פוליטית ומלמדת במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#