מיכאל (מייק) הרצוג | ברק מחלק אחריות

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בעדותו לפני ועדת טירקל חידד שר הביטחון אהוד ברק את שאלת חלוקת הסמכות והאחריות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. ברק ציין, כי ניכר בלבול בסוגיה זו בשיח הציבורי, וכי "הקו המפריד בין השניים הוא חד וברור: הדרג המדיני קובע מה נדרש לעשות ואילו הדרג הצבאי קובע איך לעשות את זה".

זוהי כמובן אמיתת יסוד, אבל החיים, כידוע, קצת יותר מורכבים, ולא תמיד אפשר לחלק הכל בין קווים מפרידים חדים וברורים שכל צד יכול להתגדר מאחוריהם. חלק ניכר מהעשייה של מקבלי ההחלטות בתחומים המדיניים-הביטחוניים מתנהל כיום דווקא באותו "תחום אפור" החוצה את קווי ההפרדה שתוארו.

מדור הזירה

איך יש לנהוג - כאשר ה"מה" משפיע על ה"איך" ולהיפך (כפי שקורה תכופות)? מושכל ראשון הוא שעל הדרג המדיני והצבאי לברר זאת ביניהם בשיח פתוח - פורמלי ולא פורמלי. שר הביטחון ציין נכונה, כי אם הצבא סבור, שאי אפשר לבצע את ה"מה" המדיני, או שמחיר הביצוע עלול להיות גבוה - עליו לומר זאת. לא פחות חשוב הוא צדו השני של המטבע: מתוקף אחריותו ה"כוללת" חייב הדרג המדיני לתת דעתו לשאלה אם ל"איך" שמציג לו צה"ל יש השלכות פוטנציאליות על עולם התוכן המדיני והאחר, שהוא מופקד עליו.

הדרג המדיני איננו משתמש פסיבי ב"קופסה שחורה" הנקראת "איך", והדרג הצבאי הבכיר איננו קבלן ביצוע טכני. נכון שאין זה רצוי שהמדינאים יחטטו בשיקולים אופרטיביים מקצועיים גרידא, ולהיפך. ברם, לדרג המדיני שיקולים החורגים מתחומי הסמכות והאחריות של הדרג הצבאי, כגון השלכות אפשריות על המצב המדיני, על יחסי החוץ של ישראל, על הזירה הציבורית הפנימית ועוד. עליו להגדיר את התכלית, אך לא להסתפק בכך אלא לברר אם ועד כמה משרתים המבצע הנדון ואופן ביצועו תכלית זו, מה "מחיר" הצלחתו או כישלונו האפשרי של המבצע ואם מחיר זה מצדיק את ביצועו. על-פי התשובות שיקבל זכותו, ולפעמים חובתו, להורות לדרג הצבאי לשנות את ה"איך".

לא בתיאוריה עסקינן. בפרקטיקה של מדינת ישראל התקבע במרוצת השנים, והושחז על חוד הלהב של כישלונות שהיו, נוהל של הצגת מבצעים צבאיים לאישור שר הביטחון, ועל-פי צורך גם לראש הממשלה ולקבינט - שבהם נידונים ה"מה" וגם ה"איך". ברמת שר הביטחון מוסדו פורומים לניהול שיח מסוג זה, בין במפגש שבועי של "מבצעים וגיחות" (מו"ג) ובין בדיונים יעודיים לאישור מבצעים ספציפיים. עומק השיח תלוי, כמובן, בנפשות הפועלות, ברקען ובניסיונן, וברמת החשיבות והרגישות המוקנית למבצע המסוים.

הייתי עד למקרים שבהם הדרג המדיני כפה שינוי או ביטול של תוכנית מבצעית מתוך ראייתו הכוללת, ולחילופין - מקרים שבהם המחיר שהציג הצבא ל"איך" גרם לקברניט לרדת מה"מה". אפשר שחלק מכישלונות העבר של ישראל היו נמנעים אילו קדם להם שיח עמוק כזה.

עצירת המשט הטורקי איננה מלחמה או הפצצת כור, אך ברי כי רגישותה המדינית-הסברתית חייבה שיח מהסוג האמור. האם התקיים ובאיזה עומק? אינני יודע, אך מבחינת מדינת ישראל טוב ששאלה זו לא תיוותר ללא מענה.

תא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג כיהן במהלך העשור האחרון כמזכיר צבאי וכראש מטה של ארבעה שרי ביטחון

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ