אוה אילוז | מדע בלי קדושה

הזירה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

המהומה שעורר דו"ח המכון לאסטרטגיה ציונית נותנת לסוציולוגים הזדמנות לענות על שאלה מהותית: האם הסוציולוגיה היא פוליטית?

כשגליליאו אימץ את עמדת קופרניקוס, ולפיה השמש היא מרכז היקום, הכנסייה גינתה אותו שכן דבריו סתרו את גרסת כתבי הקודש. הכנסייה הבינה, ובצדק, שלתיאוריה של גליליאו יש השלכות פוליטיות. ערעור על יסודות היקום שנקבעו בכתבי הקודש פירושו ערעור על סמכות הכנסייה.

טיעוני גליליאו היו מדעיים, ולמרות זאת, במציאות של פיקוח האינקוויזיציה על המידע והידע, הם נחשבו גם לפוליטיים. חילוקי דעות עכשוויים בנושא האבולוציה או במחקר תאי הגזע מוכיחים שוב, כי המדע מתנגש לעתים קרובות עם אמונות אחרות, דתיות, לאומניות וכדומה. לתחומי מדע רבים יש השלכות מוסריות ופוליטיות, כי הם כוללים השקפות על מוצא האדם, על היקום, או על המוסר.

מבחינה היסטורית, "החופש האקדמי" הגן בראש ובראשונה על המדעים הלא הומניסטיים - מדעי הטבע והמדעים המדויקים, המצטיירים כתחומים א-פוליטיים שאינם זקוקים לחופש אקדמי, רק מפני שהמדע ניצח למעשה בקרבות הפוליטיים נגד הדת. במקרה שלפנינו, דו"ח המכון לאסטרטגיה ציונית נוגע למדעים ה"מדויקים" וה"לא-מדויקים" גם יחד.

אפשר כמובן לטעון, כי הסוציולוגיה היא פוליטית יותר מהמדעים המדויקים. כל ספר לימוד סוציולוגיה יעסוק במעמדות ובאי שוויון מגדרי, אידיאולוגיה שלטת, דיכוי מיני - בלא ספק נושאים פוליטיים יותר מאשר האטום או מהירות האור. אכן, אנחנו הסוציולוגים נמצאים בתחום הפוליטי - אבל באותה מידה שקביעת גליליאו ש"השמש היא מרכז היקום" היתה פוליטית. חלק מהתיאוריות שלנו עשויות להיות מדעיות, אך הואיל והן מערערות על תפישות עולם - יש להן השלכות פוליטיות.

בניתוח הקפיטליזם של קארל מרקס, למשל, "ערך עודף" משמעותו ההבדל המדיד שבין המשכורת של עובד לבין ערך המוצרים והשירותים שהוא מייצר. הואיל והחלק השני גדול תמיד מהראשון, העובדים מייצרים בעמל כפיהם ערך עודף. לכן הערך העודף הוא אמת מידה אובייקטיבית, הנהפכת לפוליטית כשהיא מעריכה את מידת הניצול של העובד.

או, למשל, המושג פטריארכליות. זהו מושג מדעי, המתאר מצב שבו נשים נשלטות בידי גברים מבחינה כלכלית, משפטית וחברתית הן משוללות זכויות אזרח, זכות לירושת קרקעות, זכות ליזום גירושין, להיות עובדות ציבור וכדומה.

שני המושגים הללו, פטריארכליות וערך מוסף, מכנים בשם וחושפים תבניות פוליטיות שהיו נסתרות קודם לכן. משום כך יש להם השלכות פוליטיות.

הסוציולוגיה נחשבת לפוליטית מפני שהיא חוקרת את החברה באופן נייטרלי. הנייטרליות היא פוליטית - כי כל החברות מייפות את עצמן, מעגנות בחוק את פרשנותן לעולם ומלגלגות על פרשנויות אחרות, והופכות סמלים מסוימים לקדושים ואחרים לטמאים.

המגמה המדעית של סוציולוגים בישראל ובחוץ לארץ היא להתייחס בנייטרליות לסיפורי הגבורה המקודשים שהחברות מספרות על עצמן. לסוציולוגים, הציונות היא סיפור הירואי כזה, מקודש לא פחות ולא יותר מאחרים.

ואכן, במה אשמים הפוסט-ציונים על פי הדו"ח? במתן שמות מדעיים לשמות הקדושים של ההיסטוריה הישראלית. הם סופגים ביקורת כי ל"מלחמת השחרור" הם קוראים בשם "מלחמת 1948", "עלייה" נהפכה ל"הגירה", "גאולת קרקעות" ל"קניית קרקעות". אין ספק, הפוסט-ציונים אשמים בשימוש במונחים נייטרליים, מדעיים, בשעה שההיסטוריוגרפים של המכון לאסטרטגיה ציונית מעדיפים שימוש במלים מקודשות, שמקורן בזיכרון הלאומי.

התייחסות נייטרלית כלפי מה שאחרים מאמינים בקדושתו, זו פעולה פוליטית. הסוציולוגיה היא פוליטית לא מפני שהעוסקים בה הם חברי מפלגה, אלא כי הם מתייחסים בנייטרליות למה שמקודש בעיני אחרים. כשהמדע מתייחס לאמונות מקודשות באופן אגנוסטי הוא למעשה מבצע עבירה.

הבעיה האמיתית אפוא איננה בתוכניות הלימוד הפוסט-ציוניות, אלא בכל תוכניות לימודי הסוציולוגיה.

הנה אתגר לכולם: למצוא קורסים בסוציולוגיה שאין להם השלכות פוליטיות (על לאומנות, מדיניות כלכלית, או ריבוד חברתי). שליחות הסוציולוגיה היא לחקור את יסודות האמונות המקודשות, לשאול מדוע הערכים והסמלים היקרים לנו ביותר הם כפי שהם, ואם לא היו יכולים להיות שונים.

המדע היה מאז ומעולם מנוגד לקדושה, והסוציולוגיה היא הנציגה המודרנית ביותר של הגישה הזאת, המתנגדת להשקפות ואמונות מקובלות.

פרופ' אילוז מלמדת במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ