בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אודי שמחוני | נסראללה בעד גלנט

תגובות

במרתף הפיקוד, אי שם באחת משכונות היוקרה של ביירות, התכנסה צמרת החיזבאללה כמנהגה, לשמוע את סקירת המודיעין החודשית. מלבד חסן נסראללה, התקבצו באווירה מתוחה משהו, גם מפקדי הגזרות הבכירים שידעו שצפוי דיון מתוח וקשה עקב אי הצלחתם לבצע פיגועים וחטיפות בעת האחרונה. אולם מה רבה הייתה פליאתם, כאשר אחמד פואז, קצין המודיעין הראשי של הארגון, קשוח וחמור סבר בדרך כלל, היה הפעם משוחרר ומשועשע משהו כשהחל את הסקירה הקבועה באווירה היתולית, מבודחת ולא אופיינית.

"מה נפל עליך אושר כזה אחמד יקירי?", פתח נסראללה את הדיון, "שתף אותנו ונשמח לקבל את סקירתך והערכתך על מצבנו הכללי בגזרה מול האויב הציוני". "בשמחה", השיב פואז, "אקדים ואומר כפתיחה, שמצבנו מעולם לא היה טוב יותר". "מה אירע?" קטע אותו נסראללה, "הרי לא הצלחנו לחולל כל אירוע מבצעי לאחרונה".

"אנחנו לא, אבל היהודים כן. לא תמיד נחוצה התערבות שלנו. מנגנון ההשמדה הפנימי של האויב הציוני פועל בחריצות ובנחרצות. הסכיתו, שמעו ושפטו בעצמכם", פתח פואז והמשיך: "החום הלוהט של יולי-אוגוסט בישראל היה כנראה קשה מנשוא. זהו ההסבר היחיד שיש לי לכך שזה כחודש ימים כל הצמרת הביטחונית הציונית נמצאת בסחרור ומורטת נוצות אחת לשנייה בתאווה ובשקיקה". "ספר ופרט", תבע נסראללה וחיוך רחב נסוך על פניו.

"הכל החל לפני כחודש", סיפר פואז, "בשישי בערב הביאו שני הפרשנים הבכירים של ערוץ 2 הודעה מעורפלת על מכתב שנראה מזויף, המסתובב בלשכות שונות בצבא ועוסק בכוונה לשבש את חילופי הרמטכ"ל. מאז הפרסום החל מחול שדים סביב האירוע.

בהתחלה חשבתי: יופי, אולי אחד מהחבר'ה שלנו הצליח להשחיל פנימה סוס טרויאני. בדקתי, לא אנחנו. אבל היהודים, אתם יודעים, חבר'ה מוזרים, היפר אקטיביים כאלה. מה שהחל כסיפור עיתונאי צנוע הפך לכדור שלג. וראו איזה יופי, מאז פרסומו הם רק מיירטים אחד את השני. היאבקות בוץ אמיתית. וכל בוקר משהו חדש - מי שהיה אשם אתמול זכאי וצח היום ולהפך". "נו", התפלא נסראללה, "עבר חודש, זה בוודאי כבר קרוב לסיום?" "לא קרוב ולא בטיח", המשיך פואז, "כי אלה היהודים, יש להם שרשרת מזון שלא מסתיימת. לכל איש בכיר יש ראש לשכה ודובר ויועץ, ואלה לא יתנו לאש לכבות. הם מתפרנסים מזה, והתיאבון גדול".

"מתפרנסים?" הקשה אחד המפקדים. "כן, כי לכל לשכה יש יחצ"ן, ולכל יחצ"ן יש משרד פרסום שצריך לפרנס, ויש עיתונאי חצר עם אג'נדה. והג'נטלמנים האלה, גם הם שונאים אחד את השני ויש להם שיטות משלהם איך לא לתת לאש לכבות. היא רק שוככת והם כבר ישפכו עליה דלק. אתה יודע, גילוי חדש, סקופ יצירתי, הכל כשר אצלם. מה שהורידו עלינו על הראש במלחמה זה כאין וכאפס לעומת מה שהם מורידים אחד על השני".

"מה", הקשה אחד מהמפקדים, "ואין להם סולחות ליהודים האלה שתמיד אתה אומר שהם כל כך מתוחכמים? אולי לקראת החגים שלהם הם עוד יפתיעו אותך?" "תראה, יש להם סולחה יהודית ייחודית, שזה הפוך על הפוך, כי בנוסף לכל אחד מהיריבים יש גם חברים טובים ונאמנים, או מהשייטת או מגולני או מהיחידה, או מהקיבוץ או מהמילואים. והחברים האלה, אתה יודע ממיטב הנוער שלהם, התפוח אדמה הלוהט הזה כבר התגלגל אליהם. זה כבר לא רק פרסונלי, זה ציבורי. הוויכוח גלש לריב בין חמולות ובין שבטים המתפלגים, בדרך כלל, לפי גיוסם לצבא לפני 40 שנה".

"אז אולי זה הזמן המתאים לחטוף איזה חייל או אולי לשגר כמה טילים לעורף, או לחמם את אחת הגזרות?", הקשה מפקד הגזרה המזרחית. "חס וחלילה!", נזעק פואז, "המהירות מהשטן! ראשית, בואו ניתן להם להמשיך ולהתיש אחד את השני, כי בדרך מסתמן עיתוי נדיר ושם כנראה יתאים לנו לחמם את הגזרה.

צאו וראו ידידי מה קורה: עוד כמה חודשים יפנה את מקומו אשכנזי המנוסה. אתו ילך כנראה גם סגנו גנץ, אתם יודעים, זה האלוף האחרון שעוד נותר במטכ"ל עם ניסיון רב. אבל חכה, זה עוד כלום. אחריו ילך גלנט להיות רמטכ"ל ובגזרת עזה יימצא מישהו חדש. בעקבותיו יעזוב גדי אייזנקוט - זה מגולני שהתיישב לנו בפיקוד מולנו ולא נותן לנו לנשום. מפקד העורף ישנה תפקיד ואם כבר לירות - עדיף לבדוק את החדש. חכו, ג'מעה, זה עדיין לא הכל. יתחלף גם ראש אמ"ן שמכיר אותנו כמו את כף ידו. ואם יהיה לנו מזל, נמצא שוב מפקד מחיל האוויר בכורסת סגן הרמטכ"ל. שתי ציפורים במכה - גם מפקד חדש לחיל האוויר וגם סגן רמטכ"ל שצריך ללמוד הכל מהתחלה. ועל הדגן הזה מגלילות עוד לא דיברנו היום, זה שלוחץ עלינו בלי הפסקה. גם הוא מתחלף. ועל ההוא המפקד משירות הביטחון הכללי שלא נותן לשום תא להתרומם.גם הוא מתחלף. כך שכל הסיפור המופלא הזה, או שהוא עוד תרגיל מתוחכם שהיהודים מכינים לנו, או הזדמנות מיוחדת שמגיעה לאזור פעם במאה שנה".

"אבל גלנט הזה, אמרת לי שהוא תותח רציני, וגם אקטיבי ונמרץ כמו שראינו בדרום", הקשה נסראללה. "היה. זה היסטוריה", השיב פואז, "הוא מגיע לתפקיד עייף, סחוט ומרוט. אתה יודע, היהודים חזקים בזה. את הרמטכ"ל היוצא יוציאו בזחילה אחרי שירות מפואר, ואת הנכנס יכניסו בדלת האחורית. פתאום יש בעיות אצלו במושב, אורך הקדנציה לא ברור. כבר יוציאו לו את הנשמה, סמוך עליהם".

"אז מה?", הקשה נסראללה, מדושן עונג, "מתי נכון יהיה לפעול? חשבנו קצת בחגים אולי...". "המפקד נמתין", הציע מוסאווי, "אצל היהודים אומרים: צדיקים ? מלאכתם נעשית בידי אחרים. ואנחנו הרי צדיקים ידועים, הלא כן?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו