בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נפתלי רוטנברג | ההלכה נגד ההסתה

הזירה

תגובות

קריאות של רבנים לא להשכיר דירות לערבים, כמו זו שהשמיע באחרונה רבה הראשי של צפת, סותרות את הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית לא פחות, ואולי אף יותר, מההגדרתה מדינה דמוקרטית. הרבה כבר נאמר על הקלות שבה אנו מרשים לעצמנו להשתלח במיעוטים שבתוכנו, כאילו איננו נושאים מורשת של מיעוט נרדף בארצות הגולה. אבל הקושי הגדול הטמון בקריאות ההסתה של רבנים הוא הניגוד המוחלט שלהן להלכה היהודית.

ההלכה קבעה את זכותם של מיעוטים לחיות בתוכנו בשלום ובבטחה, ולקבוע את מגוריהם לפי צורכיהם ובחירתם, בלי שנפלה אותם או נפגע בהם במעשים או במלים. ההלכה קובעת עקרון-יסוד באשר למגוריהם של מיעוטים בארץ ישראל: "אין מושיבין אותו בספר, ולא בנוה רע, אלא בנוה יפה, באמצע ארץ ישראל, במקום שאומנותו יוצאה, שנאמר (דברים, כ"ג): עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו" (ספרי תצא).

ההלכה קבעה קשר תלותי בין זכות המגורים לזכות הפרנסה, והכירה בזכותם של בני המיעוטים לשפר את מגוריהם לפי רצונם. מקביעה עקרונית זו התפתחה שאלת מעמדו של המיעוט הלא יהודי במדינה יהודית, שהשלכותיה נוגעות לתחום הקיום, הביטחון, הפרנסה, זכויות העובדים, המגורים, הרווחה, המסחר, החקלאות והתעשייה וגם ליחסי השכנות בין יהודים ללא יהודים.

מקורות הלכתיים רבים מלמדים, שהתורה רואה עצמה אפוטרופסית למיעוט, וכי היא דאגה להגדיר את זכויותיו בקפידה, שכן נטיית הרוב היא לקפח את המיעוט. לפי דברי המפרשים, לעמדה זאת של ההלכה יש כמה סיבות: אבן הבוחן לקיומה המוסרי של חברת הרוב היהודית היא יחסה למיעוטים שבתוכה. כלומר, אם רצוננו שישראל תתקיים כמדינת העם היהודי, עלינו להקפיד הקפדה יתרה על מעמדו ועל זכויותיו של המיעוט הלא יהודי; מכיוון שאנו כיהודים התנסינו בחיי מיעוט, עלינו לגלות הבנה לכאבו של המיעוט.

האשראי שהענקנו לעצמנו וקיבלנו מאחרים כעם שנאבק על הישרדותו לאחר השואה ומלחמת העצמאות, הסתיים. אין אנו יכולים להתעלם עוד מאחריותנו המוסרית כלפי האזרחים הערבים. כמעט בכל מדינת לאום בעולם חיים מיעוטים. מבחנו של הרוב הלאומי הוא ביישום אחריותו לאפשר לבני המיעוט שוויון מקסימלי.

המדינה, שהוקמה כדי לתקן עוול היסטורי כלפי העם היהודי שהוגלה מארצו וכלפי יהודים נרדפים ומשוללי זכויות בתפוצות, נדרשת ליישם בעצמה את הטענה המצדיקה את קיומה כלפי מיעוטים בתוכה, לעמוד על זכויותיהם המלאות ולשלבם כבני אדם שווים בכל מערכות השלטון. אנו איננו בטוחים בעצמנו במשמעותה של מדינת לאום, אך מתמרמרים על מנהיגות ערבית שמנסה לקדם את מעמדם האזרחי של המיעוטים.

במקום להלין על מסיתים למיניהם ולהציג דרישות אבסורדיות לערבים בני הארץ, מוטלת על הרוב היהודי האחריות לאפשר להם לממש את הזכויות הנובעות מאזרחותם. יישום תוכניות מתאר המאפשרות לממש את הזכות למגורים; תוכניות פיתוח, חינוך ורווחה שיאפשרו את מימוש זכות הפרנסה - אלה חובותיהם של ממשלת ישראל והרוב היהודי לאזרחים הערבים. מילוי חובות אלה הוא התשובה היהודית, הציונית והאנושית ההולמת לכל ערעור על מדינת הלאום היהודית.

מדינת לאום מטילה על חברת הרוב אחריות לשמור על זכויות המיעוט ולדאוג לשילובו המקסימלי. עצמאותה של ישראל כמדינת העם היהודי נבחנת מהזווית של שילוב המיעוטים שבתוכה מתוך שוויון ושמירה על כבודם. דחייתם של אזרחים ערבים מתפקידים ציבוריים מנוגדת למוסר, לערכי היהדות ולאינטרס הציוני. עצמאותנו תגיע לשלמות ביום שנקבל בטבעיות כל אדם הגון וראוי, ערבי כיהודי, לכל תפקיד ציבורי.

הרב הפרופ' רוטנברג הוא עמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים ורב היישוב הר אדר



צפת. הקריאות שלא להשכיר דירות לערבים מנוגדות להלכה היהודית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו