ארז צפדיה | מי ירוויח מהאסון

ארז צפדיה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ארז צפדיה

הלם. אין מלה טובה מזאת לתאר את התחושה האוחזת בנו לנוכח האסון בכרמל. אך הלם הנובע מאסון הוא גם המצע שעליו פועל הקפיטליזם של האסון: הינדוס מחדש ומהיר של אזורים מוכי אסון בהתאם לעולם הערכים הניאו-ליברלי והניאו-שמרני. יש חשש, שמא שיקום הכרמל ייהפך לפרויקט שיפעל בעיקר לטובת בעלי הון, ולא לטובת תושביו והסביבה.

בספר "דוקטרינת ההלם: עליית הקפיטליזם של האסון" בוחנת העיתונאית נעמי קליין כיצד אסונות מאפשרים רקימת עסקות מפתיעות בין תיאורטיקאים של הניאו-ליברליזם, פוליטיקאים וחברות עסקיות. בעסקות אלה הקפיטליזם הקיצוני משמש כתרופה לאסון.

מדור הזירה

קליין מתארת שלושה שלבים של הלם, שחווים תושבים באזור מוכה אסון: השלב הראשון הוא ההלם הפוקד אותם כתוצאה של מלחמה או אסון טבע. השלב השני הוא טיפול בהלם כלכלי, לרוב בדמות הפרטות גורפות, לכאורה לשם שיקום מהאסון. טיפול זה ניתן בידי חברות עסקיות, הנהנות משיתוף פעולה עם פוליטיקאים, המנצלים את הפחד וההלם הראשוני שאוחז בתושבים. אנשים המעזים להתנגד לטיפול בהלם הכלכלי זוכים לטיפול בהלם מסוג שלישי - גינוי פומבי על הפרעה לתהליך השיקום, גינוי שעלול להסתיים גם במאסר.

כך, למשל, הצונאמי של 2004 זימן לממשלת סרילנקה הזדמנות להרחיק את הדייגים מן החופים ולמכור אותם לרשתות תיירות בינלאומיות לשם הקמת מלונות יוקרה. דייגים שהתנגדו ל"שיקום" פונו בכוח מהחופים. הסופה קתרינה, שפקדה את ניו אורלינס, שימשה הזדמנות למימוש החזון של חיסול המגזר הציבורי והעברת השירות הציבורי לידיים פרטיות. בשם שיקום מערכת החינוך הופרטו עשרות בתי ספר ציבוריים שפעלו בניו אורלינס לפני האסון, ועתה הם פועלים כבתי ספר פרטיים. קליין טוענת, שעיקרון זה פעל בשיקום עיראק מהלם המלחמה, בשיקום דרום אפריקה מהלם האפרטהייד, ואף בשיקום מזרח אירופה מהלם הקומוניזם.

בכל הדוגמאות העיקרון דומה: ההלם המלווה את האסון מנוצל לשיקום, המשרת בעיקר אינטרסים של הון. אמנם שיקום כזה מגייס הון פרטי, אבל הוא מטמיע באזור המשוקם דפוסי פעולה נוחים להון, ולא לתושבים.

דוקטרינת ההלם היא תמרור אזהרה לכרמל, המחייב לשקול איזה סוג של שיקום ראוי. האם יהיה זה שיקום שמגייס את טייקוני ההון, או שיקום הנשען על כוחות מקומיים? האם ייעשה השיקום בסדרה של החלטות מלמעלה, או יישען על שיתוף הציבור ובחינת עמדותיו ושאיפותיו? האם יופנה ההון הציבורי לקידום אינטרסים של הון פרטי, או לקידום האינטרסים של החברה והסביבה בכרמל? האם ישתתפו בו מומחים מטעם גופים עסקיים, או מומחים מטעם ארגוני החברה האזרחית וההגנה על הסביבה? והאם ינצחו על השיקום משרדי הממשלה הכלכליים, או משרדי הממשלה החברתיים והסביבתיים?

אלו אינן שאלות טכניות. אלו שאלות ערכיות, והן עתידות לקבוע את עתיד הכרמל. אמנם שיקום למען החברה והסביבה עשוי להתארך ולעלות מעט יותר משיקום מבוסס-הפרטה, אך הוא יבטיח את טובת התושבים והסביבה.

לשם כך יש להתגבר מהר על ההלם ולהתארגן במסגרות מקומיות, אזרחיות וסביבתיות על מנת להיאבק על דפוס השיקום הרצוי. יש בישראל ובכרמל הכוחות לכך: חברה אזרחית מפותחת, ארגוני סביבה פעילים, רשויות מקומיות חזקות יחסית, אוניברסיטה מקומית בעלת היכרות עמוקה עם סביבתה, ובעיקר תושבים בעלי מודעות רבה לצרכיהם ולצורכי הסביבה. התארגנותם המהירה היא תנאי מרכזי לדחיקת הקפיטליזם של האסון.

ד"ר צפדיה הוא מרצה למינהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ