מאיר אלרן | ללמוד מאחרים איך להתאושש

הזירה

מאיר אלרן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאיר אלרן

אסונות קורים. מדינות רבות, הן בעולם המפותח והן בעולם הלא מפותח, חוות חדשות לבקרים אסונות שאין לצפות את מאפייניהם, עוצמתם והשלכותיהם החריפות. התמזל מזלה של ישראל, הנמנית עם המדינות שבהן שכיחות האסונות מצומצמת יחסית וגם היקפם מוגבל. הלוואי שכך יהיה גם בעתיד. אולי משום כך, התגובות על שריפת היער הגדולה בכרמל התאפיינו בחריפות רבה. תגובות אלה עלולות להטות את המסקנות בדבר ההתארגנות העתידית יותר מאשר חשיבה אסטרטגית שקולה, האמורה להישען על ניסיונם של אחרים, מנוסים יותר מאתנו.

בעולם הרחב התפתחה כבר לפני שנים תפישה סדורה בכל הנוגע לאופן הניהול של אסונות המוניים. תפישה זו מתבססת על שני עקרונות מובילים. לפי העיקרון הראשון, קיימים מכנים משותפים רחבים לאירועי חירום מסוגים שונים, בין אם אלה אסונות טבע ובין אם מדובר באסונות מעשי אדם כמו מלחמה וטרור מתמשך. מאפיינים משותפים כאלה מאפשרים דפוסים כוללניים של התכוננות, שיאפשרו לתת מענה למרבית האתגרים הצפויים. כך שואפות מדינות מנוסות להתארגן לקראת אסונות עתידיים על ידי הקמת מערכות גמישות ומבוזרות ורכישת ציוד חירום רב משימתי.

העיקרון השני גורס, כי מאחר שאי אפשר לצפות אסונות עתידיים ומכיוון שדרושות השקעות עתק כדי ליצור סיכוי למניעתם, אין להסתפק בבניית מערכי הגנה מתוחכמים ונרחבים, אלא יש ליצור כישורים שיאפשרו לציבור הנפגעים ולמערכות התשתית שייפגעו להתגבר על הנזקים. כישורים אלה אמורים לאפשר התאוששות מהירה לאחר אירועים טראומטיים, בהתבסס בין היתר על מנהיגות אפקטיבית, רשתות חברתיות פעילות והעצמת היכולת של הפרט לסייע לעצמו, לסביבתו ולקהילתו.

בעולם הרחב מתבוננים בחיוב רב במה שכבר נעשה בישראל בכל הנוגע לגיבוש החוסן החברתי. שימת דגש על פיתוח תחום חיוני זה נתפשת גם במתוקנות שבאומות כמגמה ראויה, האמורה לתת מענה הולם לא למניעת אסונות, שהיא בלתי אפשרית ועלותה גבוהה מאוד, אלא ליכולתו של הציבור הנפגע להתמודד בהצלחה עם תוצאות האסון, להתאים את עצמו לאתגר התובעני ולחזור במהירות לתפקוד הולם בעקבותיו.

יישום תפישה זו אינו פשוט. קיימים אינטרסים כלכליים וביורוקרטיים חזקים מאוד, המעוניינים בבנייה בלתי פוסקת של מנגנוני הגנה ומניעה פיסיים דווקא. אבל שוב ושוב מסתבר כי מנגנונים אלה עונים במקרה הטוב על התרחיש הקודם ואין בהם כדי להבטיח את מניעת האסון הבא. לכן דרושה השקעה נרחבת בבניית הכישורים שיאפשרו לקהילה הנפגעת לטפל בעצמה, בסיוע הרשויות, בתוצאות האסון ולהשתקם במהירות האפשרית.

מדינת ישראל עדיין חושבת בעיקר במונחים של אסונות הקשורים לעימות צבאי ולטרור נרחב שיפגע בחזית האזרחית. יש לקוות, כי הלקחים שיופקו מהשריפה בכרמל יסיטו את החשיבה הצרה הזאת לכיוון של תפישה רחבה יותר, שתכלול בניית יכולות שיאפשרו התמודדות עם אסונות במגוון רחב.

חשוב יהיה להתייחס ברצינות גם לתרחיש של רעידת אדמה אפשרית, העלולה להביא לנפגעים בהיקף שלא היה כדוגמתו בישראל. לצורך התמודדות עם איומים מסוג זה יש להתבסס על אסטרטגיה כוללת, המעניקה מעמד מרכזי להעצמת החוסן החברתי של הציבור והקהילה, מתוך השקעה מדודה ורציונלית בכלים טכניים ובאמצעים פיסיים ומתוך ראיית ישראל כחלק מהקהילה הבינלאומית המתמודדת עם אסונות המוניים.

תת אלוף (מיל') אלרן הוא ראש התוכנית לחקר החזית האזרחית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ