שאול אריאלי | גדר ההפרדה. זוכרים?

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

במלאות כמעט עשור לאינתיפאדה השנייה, שבעטיה החליטה ישראל לבנות את גדר ההפרדה, ורגע לפני שממשלת אולמרט מפנה את מקומה - רק 60% מ-760 הק"מ המתוכננים של הגדר בנויים. ארבע פרצות ענקיות ועשרות פרצות קטנות, בתוספת מעברים ללא בידוק ביטחוני, יקבילו את פני ההסלמה העלולה להתרחש בשל העדר תהליך מדיני, הבערת מזרח ירושלים על ידי צווי הריסה, תנופת בנייה בהתנחלויות ואי השלמת המו"מ על הרגיעה ושחרור גלעד שליט.

לאחר הפיגוע בתחנה המרכזית בתל אביב, בפסח 2006, הנחה ראש הממשלה אהוד אולמרט את מערכת הביטחון "למצוא דרך לחסום את הפרצות". אך זו היתה הנחיה ריקה. כמעט שלוש שנים חלפו, והגדר פרוצה כשהיתה, אף שסגן מפקד מחוז ירושלים ציין כי "בגלל הפרצות יש מעבר של גנבים, וחמור מכך - של מפגעים לכל רחבי הארץ". מבקר המדינה קבע, כי מאז נובמבר 2007 הופסקו כמעט כל העבודות על הגדר.

מדור הזירה

בנוסף למחדל היסודי שבקביעת תוואי הגדר על פי שיקולים פוליטיים והתנחלותיים, שלא שיכנעו אפילו את תומכיה המובהקים של ישראל - או את בג"ץ למרות פרשנותו המקילה והגמישה - אפשר להצביע על שלוש סיבות להפקרות הנמשכת.

הסיבה הראשונה היא תקציבית. בסוף 2007, בעקבות מלחמת לבנון השנייה ודו"ח ברודט, הוחלט להעביר חצי מיליארד שקל מתקציב הגדר לשימושים אחרים בתקציב הביטחון. החלטה זו אמנם עצרה תוכניות סיפוח במסווה ביטחוני, כמו באזור בית אריה-עופרים, אך ההחלטה הנדרשת - להשלים את הגדר בתוואי ביטחוני, קצר וזול בהרבה - לא התקבלה.

הסיבה השנייה להקפאת הבנייה היא מיקומן של הפרצות בגדר - באזורים שהיו נתונים במחלוקת בין צוותי המו"מ הישראליים והפלסטיניים - באריאל, בקדומים, במעלה אדומים, במזרח גוש עציון ובדרום מדבר יהודה.

"השלישייה" אולמרט-ברק-לבני נמנעה מלקדם את בניית הגדר, מחשש לתגובה הפלסטינית ולפגיעה במעמדו של מחמוד עבאס, ובגלל העמדה האמריקאית, השוללת את ביתור הגדה לקנטונים - כמו גם בשל הרתיעה מבזבוז הון עתק, נוסף לזה שכבר בוזבז בפרויקט הגדר בשל החמדנות לאדמות ובשל "חשיבה והתנהלות לקויה ובזבזנית", כמצוין בדו"ח ברודט. ואולם, השלושה גם נמנעו מהשלמת הגדר בתוואי אחר, כי עדיין האמינו בטענות של עצמם ביחס לייעודו המדיני של התוואי. כך ציפי לבני, שקבעה כי "בג"ץ משרטט באמצעות פסקי הדין שלו בעניין הגדר את גבולות המדינה", וכך אהוד ברק, שהבהיר: "כאשר אנו בונים גדר ברור שיש אזורים שהם מעבר לגדר, שבהסדר קבע... לא יהיו חלק ממדינת ישראל".

הסיבה השלישית היא חוסר העניין הציבורי. עם דעיכת הפיגועים והתחושה ש"הגדה תחת שליטה", נעלמו גם המחאה הציבורית והלחץ התקשורתי שדחפו את ממשלתו של אריאל שרון להקים את הגדר.

ישראל עלולה למצוא עצמה בקרוב מול גל נוסף של אלימות וטרור פלסטיניים. לפיכך, על הציבור לתבוע מהממשלה החדשה להשלים את הגדר במהירות ובתוואי הגיוני. על המשטרה, השב"כ וצה"ל לדרוש את התקציב לכך, וחשוב יותר - להתעקש על עמדתם המקצועית ביחס לתוואי.

הכותב הוא חבר הנהלת המועצה לשלום ולביטחון והיה ממובילי יוזמת ז'נווה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ