גבי סיבוני | ביטחון עולה כסף

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

לנוכח דיוני התקציב, נראה כאילו ממלחמת לבנון השנייה עברו 30 שנה, ולא שלוש. ראוי שכולנו נזכור את החודשים שלאחר המלחמה, שבהם המודעות לחוסר הכשירות ולאי-מוכנות של צה"ל בתחומים יסודיים כמו אימונים, מלאי תחמושת וימ"חים - חילחלה לציבור. המצב הזה לא נבע רק ממגבלות ניהוליות אלא גם, ואולי בעיקר, משחיקה ארוכת שנים במשאבים שהועמדו לרשות הצבא.

האיומים שעמם נדרשת ישראל להתמודד התעצמו בשנים האחרונות במידה משמעותית. צה"ל נדרש לספק להם מענה, אף שמאז 1973 לא היתה שום תקופה שבה הוא היה קטן יותר. לצד בניין הכוח ושמירה על כשירות מול איומים קונוונציונליים קלאסיים - כמו תקיפה של צבא המשוגר על ידי מדינת אויב - נדרש היום צה"ל לתת מענה לאיום של ירי תלול מסלול בהיקפים גדולים. זאת בנוסף לצורך להתמודד עם איום הגרעין האיראני.

מדור הזירה

מלחמת לבנון השנייה ריסקה באחת את הנחת היסוד, שעל בסיסה נבנתה תוכנית הקיצוצים הגדולה של 2003. במסגרת תוכנית זו צומצם סדר הכוחות של חיל האוויר, נסגרו אוגדות וחטיבות משוריינות ופוטרו אלפי אנשי קבע. הנחת היסוד קבעה, שהקטנת הצבא היא סיכון מחושב ושצה"ל יוכל, בהתראה מתאימה, לספק מענה להחמרה במצב הביטחוני. פריצתה של מלחמת לבנון השנייה הפריכה הנחה זו. לצד ההפתעה המבצעית, שעמה התמודד צה"ל - הופתעה ישראל לגלות, מהבחינה האסטרטגית, שהיקף האיומים התעצם משמעותית. אחד הלקחים המרכזיים של המלחמה הזאת טמון בהכרה שהחמרה במצב הביטחוני יכולה להתרחש בכל רגע, ללא התראה מספקת.

בעקבות המלחמה ההיא, ולנוכח ההכרה בהיקף האיומים ובמורכבותם מצד אחד ובמגבלות התקציביות של המדינה מהצד האחר - גיבשה ועדת ברודט מתווה מסגרת לתקציב הביטחון לתקופה של עשר שנים. מתווה זה, שסוכם - לא בלי ויכוחים - בין צה"ל לאוצר, היה צריך לאפשר לצה"ל להתוות תוכנית תקציבית שהיא הבסיס לתהליכי בניין כוח שהם מטבעם רב-שנתיים. מימוש תוכנית הקיצוצים של האוצר יעמיד בסכנה את היישום הכולל של מתווה ברודט. אם מוסיפים לכך את העובדה שצה"ל גם מתבקש עתה לממן את עלות מבצע "עופרת יצוקה", עלול להיווצר מצב שבו לא יהיה אפשר להשלים פערים במלאים החיוניים למוכנות המבצעית הנדרשת.

תהליכי בניין הכוח של צה"ל מחייבים תכנון ארוך טווח על בסיס הקצאת משאבים יציבה ככל האפשר. חילופי המהלומות השנתיים בין האוצר לצה"ל אינם תורמים ליצירת יציבות כזאת. נכון שתהליך תכנון התקציב בישראל מלווה בטלטלות בשל חוסר היציבות של המערכת הפוליטית, אבל רצון טוב מצד הגורמים המקצועיים היה הופך אותה לבעלת משקל שולי.

אכן, המשבר הכלכלי העולמי, שלא פסח על ישראל, מחייב התמודדות מורכבת. אולם יש לזכור כי הביטחון הוא המרכיב היסודי ביותר שמספקת המדינה לאזרח. צה"ל נמצא במצב שבו יקשה עליו לספק מענה ביטחוני סביר ללא משאבים מתאימים.

ד"ר סיבוני הוא אלוף משנה (מיל') וראש תוכנית המחקר הצבאי במכון למחקרי ביטחון לאומי

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ