גבי סיבוני | חוק נגד חטיפות

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

איומיו של דובר החמאס באחרונה, שאם לא ישוחררו כל האסירים בעסקת שליט יהיו חטיפות נוספות, מראים פעם נוספת כי ארגוני הטרור הפכו את החטיפות לכלי נשק במאבקם נגד מדינת ישראל. מבחינתם, החטיפות נועדו להשיג שני יעדים עיקריים: קידום שחרורם אסירים ופעילי טרור הכלואים בישראל, והעמקת ההתשה של אזרחי ישראל וערעור עצביהם.

האויב עושה שימוש ציני בתרבות פדיון השבויים היהודית. אף על פי שהממשלה הקודמת, בראשותו של אהוד אולמרט, לא התכופפה בסופו של דבר לפני דרישות החמאס, ההתנהלות הציבורית ההיסטרית בפרשת גלעד שליט בשבועות האחרונים לקיומה של ממשלת אולמרט הראתה עד כמה השימוש בכלי נשק זה נגד החברה הישראלית היה אפקטיווי.

מדור הזירה

החרדה מפני חטיפת חיילים הגיעה לשיאה במבצע עופרת יצוקה, אז אמר מפקד גדוד 51 בגולני לחייליו שעליהם להימנע מליפול בשבי גם במחיר סיכון חייהם. הדברים נאמרו על רקע הבנת עוצמת הנזק הגלומה בחטיפה, לא רק בשל המחיר הכרוך בפדיון החייל אלא גם - ואולי בעיקר - בשל פוטנציאל הנזק לחוסנו של הציבור בישראל. הנזק הזה מועצם על ידי שיח ציבורי נטול רסן המתנהל בישראל במקרים כאלה. לכן ראוי לבחון אם אפשר לאתר כלים שימזערו אותו ישפרו את יכולתה של המדינה להתמודד עם תרחישים כאלה בעתיד.

בישראל החלטות הממשלה אינן מייצרות נורמות שלטוניות מחייבות, והמו"מ לשחרור חטופים מתנהל מתוך עמדת חולשה מובנית. לאויב ברור שבסופו של דבר הלחץ שמפעילים האזרחים יביא את ממשלת ישראל לשלם מחיר כבד תמורת השחרור, לא לפני שתהליכי הבזאר הפרסי ישחקו עד דק את עצבי הציבור. באמצעות הארכת המו"מ משיג האויב שתי מטרות: תמורה טובה יותר והעצמת ההתשה. הדרך המיטבית לנטרל את שתי המטרות האלה היא קביעת נורמה שלטונית, שתיכפה באמצעות חקיקה בכנסת.

יש לעגן בחקיקה את המסגרת לניהול המשא ומתן לשחרור חטופים בעתיד, ואת המחיר המרבי שישראל תשלם בתמורה לשחרור. אף שמדובר בחקיקה מורכבת, יש לה שני יתרונות בולטים: היא תרסן את השיח הציבורי בהקשר של אירועי חטיפה קונקרטיים, ותקל מהלחץ המופעל על הממשלה. ייתכן אף שפעולת חקיקה זו תקטין בתהליך הדרגתי את המוטיווציה של האויב לעשות שימוש בנשק החטיפות.

אין לקיים את הדיון בחקיקה זו תחת הלחץ של אירועים אקוטיים. לכן יש לקבוע שהיא תחול רק על אירועים עתידיים. באופן זה, הדיון שילווה את תהליך החקיקה יתמקד בסוגיות נורמטיוויות ועקרוניות, במנותק מהשפעה של קבוצות לחץ בעלות עניין אקוטי. בנוסף מוצע לקבוע, ששינוי החוק שיתקבל יחייב רוב מיוחד. הגם שרוב זה אינו מחסן את החוק מלחצים לשינויו, הוא מהווה מנגנון מרסן נוסף.

הליך החקיקה ודאי לא יהיה פשוט ומיידי. עם זאת, מיקוד הדיון בסוגיות העקרוניות עשוי לאפשר לקבוצות רבות בחברה הישראלית לתמוך ברעיון. ראוי יהיה להניע תהליך זה מוקדם ככל האפשר. כך ישראל תהיה מוכנה יותר להתמודדות עם חטיפות בעתיד ותאפשר לה לחזור למקורות ולדבוק בעיקרון שלפיו אין להיסחט על ידי טרור, שהיעדרו משרת עתה את האויב בצורה יעילה למדי.

הכותב הוא ראש תוכנית המחקר הצבאי במכון למחקרי ביטחון לאומי

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ