אהוד גזית | חזון של מעצמת מדע

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

קשה עדיין לכתוב על פרופ' אפרים קציר בלשון עבר. מעטים האנשים ששמרו על צלילות מחשבה ותשוקה עזה למדע בגיל כה מבוגר ובמצב גופני כה קשה. זכורות לי היטב שיחותינו בחודשי חייו האחרונים, שבהן גילה בקיאות מפתיעה בנושאים בחזית המדע העדכני כננוטכנולוגיה וחקר המוח והפליא בתובנותיו החדות והמדויקות.

נאמר על תלמידי חכמים, כי "כל זמן שמזקינין חכמה נוספת בהם", ואכן קציר היה תלמיד חכם שהלך והשתבח. אך זה רק צד אחד באישיותו המורכבת: עילוי מדעי שפעל למען ביטחון מדינת ישראל הרחק ממגדל השן האקדמי, אדם ששכל את אחיו האהוב אהרן בפיגוע טרור ונותר איש שלום, בוגר הבחרות הסוציאליסטית שייסד את התעשיות הביטחוניות והביוטכנולוגיות בישראל, חוקר דגול שהיה בן בית במוסדות המחקר היוקרתיים ביותר בעולם אך גם במכללה האקדמית להנדסה בכרמיאל, ולבסוף - איש אקדמיה מובהק שנעתר לבקשת ראש הממשלה והיה לנשיא ומדינאי.

מדור הזירה

אחד הדברים הייחודיים והמרשימים ביותר בקציר היה שילוב החזון והעשייה. הוא ראה במפעל הציוני ובתקומת מדינת ישראל שליחות מרכזית של אנשי המדע והמחקר. אף כי המחקר המדעי היה עיקר עיסוקו וזהותו הוא הבין את חשיבות ההשתלבות במערכות המדינה והממשל. כאיש צבא שימש מפקד חיל המדע חמ"ד. הוא הגה את מוסד "המדען הראשי" במשרדי הממשלה, כיהן כמדען הראשי של משרד הביטחון, והיה מעורב בהקמת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח.

אפרים ואהרן קציר הבינו גם את חשיבות הקשר האינטימי והרציף לא רק עם מוסדות המדינה ומשרדי הממשלה, אלא גם עם הדרג הפוליטי. הם עמדו בקשר ישיר וקרוב עם פוליטיקאים, ואף לא חששו להשתתף בפעילות מפלגתית. אהרן קציר היה שותף בניסוח מצעה של רפ"י לבחירות לכנסת השביעית בשנת 1965, שקרא ל"מידוע" (scientification) של מדינת ישראל הדלה באוצרות טבע אך עתירת ההון האנושי. למרות תרומתם של גדולי הרוח, רפ"י זכתה בעשרה מנדטים בלבד ומצאה את דרכה לאופוזיציה, והמידוע שהקדים את זמנו נותר כאידיאולוגיה פרגמטית בעיקר בספרי ההיסטוריה.

מה ניתן ליישם היום ממורשת קציר? הדבר החשוב ביותר הוא הבנת מקומו של איש המדע כשליח ציבור מובהק. עצם העיסוק המדעי, חשוב ומרתק ככל שכל שיהיה, הוא רק חלק אחד מתפקידיו של איש האקדמיה. תפקידנו כמדענים הוא להימצא בחוד החנית של העשייה הישראלית בכל התחומים: בחינוך, במחקר, בתעשייה, במדיניות ובביטחון. עלינו להעביר את הידע המדעי שאנו מפתחים לחברה ולתעשייה. חברה שבה אנשי האקדמיה יהיו שותפים פעילים בניהול ענייני המדינה, היא חברה טובה יותר שיכולה להביא לשגשוג מדינת ישראל לרמות הגבוהות ביותר.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הזכיר פעמים רבות את חזונו למדינת ישראל בעלת תל"ג לנפש מהגבוהים בעולם. המפתח לעתיד כזה הוא בנייה של חברה ישראלית בעלת הון אנושי מהגדולים בעולם. באיחור של עשרות שנים ניתן לחזור לחזון מידוע המדינה. אנשי המדע הרואים עצמם כשליחי ציבור, המפנימים את חזון האחים קציר, הם השותפים הטובים ביותר להגשמת מטרה זאת.

פרופ' גזית הוא סגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב והמופקד על הקתדרה לננו-ביולוגיה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ