חיים גנז | מאבדים גם את צדקת העבר

בעקבות נאום אובמה

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

תביעתו של אובמה להפסיק את מעשה ההתנחלות, והתעקשותו על ההסדר של שתי המדינות עולות בקנה אחד עם האופן היחיד שבו ניתן להצדיק את הציונות ואת כינונה של ישראל כמדינה יהודית. הדגש ששם אובמה על תפקידן של רדיפות היהודים והשואה במסגרת סיפור כינונה של ישראל משתבץ בתפישה זו.

החלום הציוני נאלץ להפנים את הדברים האלה בכל נקודות הציון ההיסטוריות המרכזיות של התפתחותו: בתוכנית באזל של 1897, בהצהרת בלפור של 1917, בהחלטות החלוקה של 1937 ו-1947, ובהסכמי שביתת הנשק של 1949. בזכות ההפנמה הזאת הצליח החלום הציוני להתגשם, ואם יסתלק ממנה - ייכשל. בכל השלבים המכריעים בתולדותיה דיברה הציונות בהצהרותיה הרשמיות - אולי בניגוד לפנטזיות הלא רשמיות של חלק ממנהיגיה - על פחות מריבונות יהודית מלאה בכל ארץ ישראל. הציונות תיאלץ להסכים לכך גם עכשיו. אין לה, ולא היתה לה, ברירה - לא מעשית ולא מוסרית.

מדור הזירה

היהודים שבו לארץ ישראל בעת שהדמוגרפיה והנופים שלה היו רובם ככולם ערביים. הם שבו אליה בצידוק שנשען בעיקר על שלושה אדנים: זכותם להגדרה עצמית ככל העמים, מעמדה המכונן של ארץ ישראל בהיסטוריה שלהם, והרדיפות מהן סבלו. המקום שתופסים זכות ההגדרה העצמית והמעמד של ארץ ישראל בזהות היהודית הם נימוקים שעניינם צדק גלובלי בין אומות, שכדי לקיימו צריך שיהיו רשויות שיאכפו אותו על כל האומות. משום שאין רשויות כאלה בעולמנו, הציונות לא היתה יכולה להיות צודקת אילו הסתמכה רק על זכות ההגדרה העצמית והקשר ההיסטורי. שכן, להשית את מחיר התביעה הזאת רק על הפלסטינים כמוהו כגביית מס שכולם חייבים לשלם רק מנישום אחד. אלמלא גדשו רדיפות היהודים את הסאה בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20, הציונות לא היתה יכולה להיות צודקת. לדבר הזה התכוון אובמה כאשר שם דגש הגדול על רדיפות היהודים ועל השואה בנאום קהיר שלו.

בסיפור הרדיפות הזה הפלסטינים היו צופים תמימים מן הצד, ממש כבעל בית מרקחת המחזיק בתרופה שתציל את חייו של פצוע שאת פצעיו גרמו אחרים. לא הם שרדפו את יהודי אירופה. הם רק החזיקו בתרופה לפצעיהם. בשל כך נעשו לקורבן העקיף של רדיפות היהודים. לכך התכוון אובמה בהדגישו את סבל הפלסטינים. ואנחנו, בהמשיכנו להכות בהם ולגזול את אדמותיהם, מאבדים לא רק את צדקת ההווה והעתיד שלנו, אלא אף את ניקיון הכפיים ותום הלב הנחוצים כדי לטעון לצדקת העבר שלנו.

איננו יכולים להצדיק את המחיר ששילמו הפלסטינים על שיבתנו לארץ ישראל בשמן של רדיפות שהסתיימו לפני יותר משישים שנה, אם בעת ובעונה אחת ידנו נטויה להוסיף להכותם ולגזול מהם. רדיפות היהודים המאסיוויות שהצדיקו את הציונות הסתיימו באמצע שנות הארבעים של המאה העשרים. הן יכולות להצדיק מדינה יהודית בגבולות המציאות הדמוגרפית שנוצרה בסוף שנות הארבעים. הן אינן יכולות להצדיק מציאות דמוגרפית שנוצרה בעקבות המלחמה של סוף שנות השישים. מוטב שנמהר להפנים זאת. מוטב שנמהר לשמוע לאובמה. אחרת תאבד הציונות.

ספרו של פרופ' גנז "A Just Zionism: On the Morality of the Jewish State" התפרסם בהוצאת אוקספורד בשנה שעברה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ