בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שחר אילן | יורקים לצה"ל בפרצוף

תגובות

יש תפקידים שקשה להבין למה מישהו עוד מוכן למלא אותם. אחד מהם הוא מפקד בצבא. בכל מבצע צבאי אנחנו מרמים אותם מחדש, שולחים אותם להילחם בשמנו, ונותנים להם (כאילו) גיבוי של 90% מהציבור. בכל פעם אנחנו נותנים להם לחשוב שהתמיכה שקיבלו כל כך גדולה, עד שאולי הפעם לא יידרשו לשלם על שיצאו להילחם בשבילנו. ובכל פעם אנחנו בוגדים בהם מחדש, ומפקירים אותם בשטח לוועדות החקירה.

חשוב לזכור: ועדת חקירה היא לא גוף לחקר האמת. ועדת חקירה היא גוף שעצם הקמתו קובעת שהיה מחדל והיה פשע. היא ממחדלת. עוד לא נולדה החקירה שלא תמצא פגמים, ועוד לא מונתה ועדת החקירה שתתפזר בהודעה: "מצטערים, מיניתם אותנו לשווא. סתם הוצאתם מאות אלפי שקלים למימון הזמן שלנו והכריכים האיכותיים, והמחדל האמיתי הוא המינוי שלנו". מי שחושב שזה לא משפיע על הנכונות של אנשים איכותיים ללכת לקריירה צבאית, ועל הנכונות של הקצינים הבכירים לקבל את ההחלטות הנכונות, טומן את הראש עמוק במכל צבע הסוואה.

בכל פעם שדנים במעמד הקצונה הבכירה, ראוי להזכיר את השאלה למה סגן אלוף רועי קליין, שקפץ על רימון בקרב בבינת ג'בייל והציל את חיי חייליו, לא נהפך למיתוס (ובכך אולי גם לעודד יצירת מיתוס). פעם נשאנו את הקצינים שלנו על כפיים. היום אנחנו מובילים אותם לוועדות חקירה. פעם הערצנו מעשי גבורה והקרבה, ואת מי שניצח בשבילנו. היום אנחנו חושבים שמי שעושה את זה הוא פראייר.

במלחמת לבנון השנייה עוד היה אפשר אולי לטעון שהמלחמה לא היתה הצלחה גדולה וזה מצדיק חקירה. כישלון היא בוודאי לא היתה, אבל המצב האסטרטגי של ישראל לא מאפשר לה שום דבר שהוא פחות מניצחון מוחץ, ועל צה"ל היה להביא זאת בחשבון.

אבל מבצע "עופרת יצוקה" היה הצלחה צבאית מרשימה. הוא הפסיק את הקסאמים בדרום. סבלנו אבידות מעטות. גם ההצלחה הזאת לא פוטרת את המפקדים של הצבא שלנו מהצורך לצאת למלחמה עם עורך דין צמוד. אין דרך להילחם בעזה בלי לפגוע באוכלוסייה אזרחית, וברור שצה"ל עשה הרבה כדי להימנע מכך. אנחנו בעצם מודיעים למפקדים שלנו: המלחמה שלך לעולם לא נגמרת, וגם אם חייך ניצלו, הקריירה שלך בסכנה. שום מעשה להגנת ישראל לא יסתיים ללא עונש.

קציני צה"ל וחייליו הם לא היחידים שאנחנו יורקים בפניהם בעצם הרעיון להקים ועדת חקירה. מה בדיוק אנחנו אומרים לתושבי הדרום? שאנחנו מקבלים את הטענה שלזרוק עליהם אלפי קסאמים זה לא פשע מלחמה, אבל המבצע שלנו הוא כן?

צריך להיות עיוור כדי לא להכיר בכך שהעולם שופט אותנו בקנה מידה כפול. זה לא משנה את העובדה שהעולם חזק יותר, ולכן לפעמים צריך להוריד את הראש ולשחק את משחק המוסר הכפול. אבל מגיע גם הרגע שבו צריך לומר עד כאן. אם הקצינים שהובילו את מבצע "עופרת יצוקה" ישלמו בקריירה שלהם, וגם אם הם לא ישלמו אבל החיים שלהם בימי ועדת החקירה ייהפכו לסיוט, זה יהיה מחדל אמיתי. כולנו נהיה אחראים לו, וכולנו נשלם את המחיר במלחמה הבאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו