יואב שטרן | כדי לנצח בחירות ביישוב ערבי צריך את תמיכת החמולות

ברוב היישובים הערביים זקוק מועמד לתמיכת משפחתו המורחבת כדי לזכות

יואב שטרן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יואב שטרן

שיחת רעים מבודחת על הבחירות הקרבות התנהלה ביום שישי בכפר קרע. "הכל אצלנו משפחתי, הכל חמולתי. אין בכפר שום שיקול אחר", אמר פעיל פוליטי לחברים. א' הבהירה שהיא דווקא לא תצביע כמו בעלה. "האינדיווידואליזם, זה מה שחשוב לי", אמרה וחייכה. הסיבה לחיוך התבהרה מיד, כשבעלה חשף שהאינדיווידואליזם שלה לא הגיע רחוק. היא אמנם לא תצביע כמו בעלה, אך תצביע כמו אביה; כלומר תתמוך במועמד של החמולה שבה נולדה.

כפר קרע ידוע בחמולתיות המאפיינת את מערכות הבחירות המתנהלות בו, אבל זה אינו ייחודי ליישוב זה. החמולתיות, או לפעמים המלחמה בה, היא סוגיה מדוברת ביותר במערכת הבחירות. התקינות הפוליטית מחייבת לגנות את התופעה כי פירושה שאדם יכול להיבחר משיקולים זרים, או משיקולי תועלת. מכיוון שכך, מפלגות פוליטיות נזהרות מלהיות מואשמות בחמולתיות.

מדור הזירה

התנועה האיסלאמית באום אל-פחם, למשל, מתגאה בכך שהיא שוברת את המבנה החמולתי. כרזת בחירות ענקית שהציבה בכניסה לעיר מדגישה זאת. זה לצד זה מופיעים בכרזה ראשי העיר מטעם התנועה, השולטת באום אל-פחם זה כשני עשורים: שייח ראיד סלאח, ד"ר סולימאן אגבאריה, שייח האשם עבד א-רחמן והמועמד הנוכחי, חאלד חמדאן. ארבעת המנהיגים הם בני משפחות שונות. "זה נושא רגיש מאוד אצלנו. אם מועמד כלשהו יעז להזכיר את החמולתיות, הוא ישלם על כך קשות בקלפי", אמר אתמול תושב העיר, שדווקא אינו תומך בתנועה האיסלאמית.

לפי ההגדרה המקובלת בקרב סוציולוגים, חמולה היא קבוצת אנשים בעלי קרבה ביולוגית לאב ראשוני אחד, שחי לפני כמה וכמה דורות. פעמים רבות מורחב המושג "חמולה" וכולל גם משפחות קטנות, שנהפכו לבנות חסות של המשפחה הגדולה המקורית.

בעבר היה לחמולה תפקיד כלכלי משמעותי ביותר בחיים של כל פרט מפרטיה. החמולה היא שהקצתה לפרט את הקרקע שממנה הוציא את פרנסתו. עוצמתה נמדדה גם בגודלה, במיוחד כשהתמודדה נגד חמולות אחרות ביישוב על משאבים.

מבנה החמולה השתנה מאוד במאה ה-20, שבה החלו תהליכי עיור ותיעוש והצטמצם מאוד היקף עיבוד הקרקע לפרנסה. עם זאת, אי אפשר לקבוע שהמבנה החמולתי נעלם או הפסיק להשפיע על חיי הפרט.

בישראל נוצר מצב מיוחד, שבו ביישובים ששימרו מבנה חמולתי נערכות בחירות במסגרת כללי המשחק הדמוקרטיים. העובדה שברוב היישובים הערביים אין שמות רחובות או מספרי בתים הביאה לכך, שמצביעים משובצים לקלפיות לפי שמות המשפחה שלהם. מצב זה איפשר עריכת מחקרים אקדמיים, תוך כדי בידוד המשתנה של השייכות המשפחתית.

במחקר ראשון מסוגו בדקו הפרופ' אבי בן בסט והד"ר מומי דהן את תוצאות הבחירות לראשות הרשויות המקומיות בעשרות יישובים ערביים במשך השנים. ממצאיהם נכללו בפרק בספר "הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות", בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה (הספר זמין בינתיים רק באתר האינטרנט של המכון), והם מתפרסמים כאן לראשונה.

המחקר מוכיח, כי בני חמולה מסוימת נוטים להצביע למועמד מהחמולה שלהם. בקלפיות שבהן מרוכזים בני משפחה של מועמד מסוים, הוא יקבל בממוצע כ-15% יותר קולות מאשר בקלפיות אחרות.

ההשפעה הזאת אינה מבוטלת. "זו עוצמה מאוד משמעותית, שבמקרים רבים מכריעה את הבחירות. אין מדובר רק בקשר שבין השתייכות לחמולה לבין הצבעה למועמד של המשפחה. פירוש הדבר הוא, שהחמולה מעניקה את הניצחון למועמד שלה", אמר אתמול ל"הארץ" עורך המחקר, ד"ר דהן.

יש יישובים שבהם השפעת החמולות קטנה בהרבה, ויש יישובים לא מעטים שבהם מתמודדים זה מול שני מועמדים מאותה חמולה. לדברי ד"ר דהן, הערים אום אל-פחם ושפרעם הן דוגמאות מובהקות להפחתת ההשפעה של השייכות לחמולה על הבחירה במועמד מטעמה. עם זאת, אם משקללים את כלל היישובים הערביים בארץ, המסקנות חד משמעיות. מועמד לראשות מועצה מוכרח לגייס את תמיכת משפחתו המורחבת כדי שיוכל לזכות בבחירות.

נתון מרתק נוסף נוגע לאחוזי ההצבעה בבחירות. מתברר, שלאוכלוסייה הערבית מאפיינים ייחודיים לה, ביחס למדינות המפותחות. בעוד שבכל העולם, כולל במגזר היהודי הכללי בישראל, שיעורי ההצבעה בבחירות לרשויות המקומיות נמוכים מאלה שבבחירות הכלליות, ביישובים הערביים המגמה הפוכה. שיעור ההשתתפות בבחירות המקומיות גבוה בהרבה מאשר בבחירות הכלליות.

במערכת הבחירות המקומיות האחרונה, ב-2003, הגיע שיעור ההצבעה הממוצע ביישובים הערביים לכ-90% (למעשה, השתתפות כמעט מוחלטת), בעוד בבחירות הכלליות השתתפו 63% בלבד מהמצביעים. לשיעור השתתפות כזה אין אח ורע בעולם, ועורכי המחקר מייחסים זאת לחשיבות הגדולה שמייחסים תושבים לתמיכה במועמד ממשפחתם.

המחקר שולל השערה רווחת אחרת, הגורסת שהשתתפות בבחירות לרשויות המקומיות מפצה על תחושת חוסר האונים של המצביעים הערבים בבחירות לכנסת, שם השפעתם על המפה הפוליטית קטנה מאוד. לפי התוצאות, העלייה בשיעורי ההצבעה בבחירות הכלליות ביישובים השונים דומה לעלייה בשיעורי ההצבעה לרשות המקומית באותם יישובים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ