יהודה בן מאיר | בחזרה למ.י. נכסים

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

המשבר הכלכלי החמור העובר על העולם כולו הגיע גם לישראל, והוא יחייב את הממשלה לקבל החלטות מרחיקות לכת. מטבע הדברים, השיקולים המרכזיים שינחו את מקבלי ההחלטות יהיו כלכליים, אולם על הממשלה לדעת כבר עתה ולהפנים, כי בבואה להכריע עליה להביא בחשבון גם שיקולים מוסריים וחברתיים.

עיקר העול יוטל על משלם המסים הישראלי, ולכן בלא תמיכה ציבורית רחבה לא יהיה כל תוקף מוסרי להחלטות. תמיכה כזאת מותנית בכך שהציבור יהיה משוכנע שהממשלה פועלת בניקיון כפיים, ללא שיקולים זרים ובעיקר בלא להעדיף את האינטרסים של בעלי ההון.

מדור הזירה

חובתה הראשונה של הממשלה היא לדאוג לאזרח מן השורה, ובמיוחד לאלפי העובדים שמאבדים בימים אלו את מקום עבודתם ולאלה שעלולים להצטרף אליהם בעתיד. יש לחזק, להעמיק ולעבות את רשת הביטחון שהמדינה מעמידה לרשות המפוטרים והמובטלים.

אך בכך אין די. המשבר עלול, כפי שקרה בארה"ב, להעמיד בסכנת קריסה מוסדות מרכזיים במשק. קריסה של בנקים, קופות הגמל או קרנות פנסיה משמעה פגיעה אנושה במאות אלפי אזרחים, וכל ממשלה אחראית תפעל - בלית ברירה - למנוע מצב כזה. אולם שאלת המפתח היא באיזו דרך תבחר הממשלה להתערב. היא חייבת להגן על החוסך והמפקיד הקטן, אך בשום פנים ואופן אסור לה להוציא מיליארדים מכספי משלם המסים כדי להציל אילי הון אשר מתוך חוסר אחריות לוו כספים - בין מהבנקים ובין מהציבור - באמצעות איגרות חוב, וכיום אינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם.

בעת משבר הבנקים, לפני 25 שנה, הממשלה הבטיחה את כספו של ציבור המשקיעים וערך מניותיו על ידי הלאמת הבנקים, נטילת מניותיהם לידיה והפקדתן בחברה ממשלתית, "מ.י. נכסים": ראשי תיבות של "מדינת ישראל נכסים". עם הזמן מכרה המדינה את מניות אלו לבעלי הון חדשים, והחזירה לקופה הציבורית חלק גדול מהכסף שהוצא.

על הממשלה לפעול גם היום. לא כל החברות הגדולות במשק ואנשי העסקים הגדולים נתונים בקשיים. על "טבע", למשל, לא מרחפת סכנת קריסה, סטף ורטהיימר אינו עומד ליפול. הכל יודעים במי המדובר. מי שפעל בחוסר אחריות מחויב לשאת בתוצאות. אסור לעשות הנחות למי שמקורב לשלטון.

ייתכן שהממשלה אכן תיאלץ לסייע לבנקים שלא יוכלו לגבות חובות של חברות ענק במשק, או לכסות אג"ח של חברות אלה הנמצאות בידי הקרנות, הקופות והציבור. אך אם כך יקרה, עליה לקחת לידיה את מניות הבעלים, שממילא משועבדות כולן לבנקים, ולהפקידן בחברת מ.י. נכסים חדשה.

הרבה דובר על הון ושלטון. אין פסול בכך שהשלטון תומך ומסייע להון כי ההון הוא הדלק המניע את גלגלי המשק. אך יש פסול גדול בכך שהשלטון דואג לבעלי הון - אשר מטבע הדברים מקורבים אליו - שכשלו. אין שחיתות גדולה מזאת ואסור לתת לה יד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ