בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבירמה גולן | עובדות מדברות בעד עצמן

תגובות

המיתון, יש להניח, לא יסתפק בפיטורי עובדים ובסגירת מסעדות יוקרה. דו"ח עמותת "סיכוי" 2007, המפרט את מדד השוויון בין האזרחים היהודים לערבים בישראל, מאותת, על הרקע הזה, בכל נורות האזהרה.

"סיכוי" שמה לה למטרה לקדם את השתלבותם של האזרחים הערבים בחיי המדינה. משימה סיזיפית ממש. מי זוכר, למשל, את החלטת ממשלת ברק מ-2000, שלפיה יובטח שיעור של 10% ערבים בקרב עובדי המדינה כנקודת התחלה? ב-2007 94.8% מעובדי המדינה היו יהודים, ורק 5.2% ערבים. לא במשרות ניהול, כמובן.

דו"ח "סיכוי" הוא מופת לאיפוק, אחריות ומקצועיות. החוקרים המומחים בתחומיהם אינם מתריעים ואינם מקוננים, אלא בוחרים לפרט מדדים מדעיים ולהסבירם. זאת ועוד, הדו"ח, העוסק זו השנה השנייה בהיבטים החברתיים-הכלכליים של האי-שוויון בין יהודים לערבים בישראל - ומוותר בינתיים על ההיבטים הדרמטיים והחשובים של שוויון בפני החוק ושוויון פוליטי - לא מגלגל את האחריות בלעדית לפתחה של המדינה.

כך, למשל, הפרק העוסק במדד הבריאות מציין, כי עובדה מוכרת היום בעולם היא שאי שוויון בתחום הבריאות נובע בעיקר מפערים סוציו-אקונומיים, ואלה - לרבות הבדלים בהכנסה, בהשכלה ובתעסוקה - אינם באחריותה של מערכת הבריאות דווקא. זאת ועוד, לפער תורמים גם הבדלים תרבותיים וגורמים נוספים כמו חשיפה לזיהום ולאלימות. אפשר, כמובן, לטעון שגם באי התאמת שירותי הבריאות להרגלי תרבות שונים, וכן בזיהום, באלימות ובסיכוני תעסוקה אשמה המדינה - שמשכה את ידה מטיפול בכל אלה - אבל דו"ח "סיכוי" מסרב לעסוק בהאשמות. הוא מעדיף לספק עובדות.

והעובדות, אכן, מדברות בעד עצמן, ומוכיחות כי בהשוואה לדו"ח הקודם, בכל התחומים אי השוויון בין יהודים לערבים רק גדל. שיעור תמותת התינוקות, למשל, הוא 3.6 לכל 1,000 לידות חי בקרב יהודים, ו-8.4 בקרב ערבים. גם בתוחלת החיים יש הבדל, לרעת הערבים, ובשנים האחרונות גדל בקרבם שיעור החולים בסוכרת, השמנה ומחלות לב - מחלות של עניים.

בתחום הדיור עדיין ניכרת רמת פיתוח נמוכה, המתבטאת בעיקר במחסור בשטחים ציבוריים ובמבני ציבור, באי הכרה בשכונות ערביות בערים מעורבות (הגורמת לאיסור שיפוץ והרחבה) ובהצבת קשיים לפני אזרחים ערבים, המנסים לרכוש בתים בשכונות יהודיות. הרעה ניכרת נרשמה בייצוג הערבי בגופי התכנון ובשיעור הבנייה הציבורית. זו האחרונה אמנם הצטמצמה בכלל בשנים האחרונות, אך הפער בין הבנייה הציבורית ליהודים (24.2% מכלל הבנייה) ובין הבנייה לערבים (3.3%) גדול במיוחד.

בתחום הרווחה ניכר הפער בשיעור העובדים הסוציאליים - 429 ל-1,000 תושבים במגזר היהודי ו-348 במגזר הערבי; וכן בהשקעה הציבורית ברווחה - ההוצאה הממוצעת למטופל בשנה ביישובים יהודיים היא בין 1,000 ל-3,500 שקלים, וביישובים הערביים בין 860 ל-1,000 שקלים.

בתחום החינוך בולטים השיעור הגדול של נשירה מבתי הספר - פי שניים מהשיעור בקרב האוכלוסייה היהודית, הפער ברמת ההישגים במיצ"ב, הפער בשיעור הסטודנטים (3.2% ערבים ו-9.3% יהודים) והפער בשיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות (47% יהודים ו-32% ערבים).

בתחום התעסוקה בולט במיוחד הפער בשיעור הנשים המשתתפות בשוק העבודה (55.1% יהודיות ורק 17.9% ערביות), ואולם, דווקא פילוח המקצועות מראה, כי שיעור גבוה יחסית - בהשוואה לאותו פלח באוכלוסיית הנשים העובדות היהודיות - של נשים ערביות עובדות הן אקדמאיות. המסקנה כמעט מובנת מאליה: השכלה היא מנוע מובהק לשינוי סוציו-אקונומי.

התמונה הכללית היא של יחס הפוך בין שיעור הגידול של הציבור הערבי לבין השירותים שהוא מקבל, כאשר האפליה כלפיו הולכת ומחמירה. אלא שהעובדה הקשה ביותר עולה מבין הנתונים והטבלאות כרוח רעה. זוהי הרוח הרעה של ההדרה, השנאה והניכור, הפורצת בהתבטאויות כגון אלה של אפי איתם מהמפד"ל, שמבטיח לסלק ערבים; בהלבנה השערורייתית של מגמת ה"ייהוד" של אזורים בישראל, ובאוזלת היד השלטונית לנוכח תופעות כמו התבססותן של ישיבות הסדר קנאיות דווקא בערים מעורבות. "קיפוח", כותב עו"ד עלי חיידר, עורך הדו"ח, בהקדמה, "מכרסם ביציבות ובלכידות החברתית". אכן, זאת איוולת האי-שוויון. ועוד לא אמרנו מלה על ההיבט הלא-מוסרי של האיוולת הזאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו