בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | זה האוצר, טמבל

תגובות

יובל שטייניץ יכול לבוא בטענות רק לעצמו. במשך שנתיים הוא חוזר ומספר לציבור עד כמה המצב נפלא, עד כמה הצמיחה גבוהה, עד כמה האבטלה נמוכה, עד כמה מצבנו טוב יותר מאשר באירופה הדוויה. עד שהציבור הפנים והחל לשאול: אם המצב טוב כל כך, איך זה שאנחנו לא מצליחים לגמור את החודש?

במשך אותן שנתיים ניסינו להסביר לשטייניץ, שאין זה מתפקידו לטפוח לעצמו על השכם. ניסנו לומר לו, שהוא בונה ציפיות אדירות, שבסוף יתפוצצו לו בפרצוף. כתבנו לו, שהתפקיד שלו הוא להיות נביא זעם, שתפקידו לדבר על הקשיים, על הסכנות ועל המשברים האורבים לנו מעבר לפינה - ויש כאלה. הסברנו לו, שהוא צריך להיות "הגזבר הרע", שכל הזמן דורש קיצוצים והתייעלות וגם מבצע רפורמות חשובות. ואז מי שעלול להיפגע יפנה את כל הלחץ הציבורי למאבקים נגד אותם צעדים - ולא לתוספות והרחבות.

אפילו הוכחנו לו, שאם ינהג כך יספוג אמנם ביקורת במהלך הקדנציה, אך כשהיא תסתיים ייווכחו הכל לדעת שהוא עשה את הדברים הנכונים כי מצב המשק יהיה טוב, והוא יקצור את הפירות.

אבל שטייניץ אינו מסוגל לדחות סיפוקים. לא מסוגל להתאפק. הוא היה מוכרח לספר כמה הוא מוצלח ומבין בכלכלה יותר מכולם. אפילו יותר מסטנלי פישר. עד שהגיע יום התשלום.

היום המעמד של שטייניץ בשפל חסר תקדים, וכך גם של משרד האוצר. הכי מצחיק הוא התקציב הדו-שנתי, ששטייניץ דיבר עליו בלא הפסק, באופן אובססיבי, בכל מקום ובכל נקודת זמן. הוא סיפר שבעולם אוהבים את התקציב הדו-שנתי ועומדים לאמץ אותו. אבל בינתיים לא שמענו על שום חברה עסקית ולא על שום מדינה שאימצה את התעתוע. גם אצלנו התקציב הדו-שנתי נהפך לבדיחה. הרי אין לנו תקציב סגור אפילו לשנה אחת. גם לא לחודש. הנה עכשיו מתכוונים לבצע בו מהפכה של ממש.

לפני שבועיים, בלחץ ההפגנה הגדולה הראשונה, נשברו כל חוקי התכנון והתקציב, ושר האוצר נגרר על גחונו כדי שיסכים לתוכנית דיור מוזרה, שאיש אינו יודע מה עלותה, שגובשה רק למען מסיבת עיתונאים. אגף התקציבים התנגד לרוב הסעיפים, ובעיקר ל"מחיר למשתכן", אך איש לא ספר אותו. אודי ניסן, ראש אגף התקציבים, הוא כה חלש, עד שמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, פשוט לקח את מקומו והוביל את התוכנית המוזרה. גם ההתנגדות של שטייניץ לא עשתה רושם על איש.

בתחילת השבוע הגיעה הפאניקה במשרד ראש הממשלה לשיאה, ומחיר הבנזין הוקפא. עכשיו נתניהו מודיע על הקמת "צוות שרים" להידברות עם המפגינים כדי למצוא פתרונות להקלת הנטל, תפקיד שבאופן מסורתי היה בידי האוצר. מה הפלא, שמנכ"ל האוצר, חיים שני, מודיע על התפטרותו ושטייניץ מרגיש כמי שחטף עוד סטירה בפומבי?

הסכנה מחולשת האוצר היא, שחלוקת התופינים לציבור, כדי להשקיט אותו, תתגבר, מה שיגרום לפריצה תקציבית העלולה לדרדר את המשק למשבר מאקרו-כלכלי. כי כאשר ריח הפחד באוויר, התביעות מכל עבר רק הולכות וגדלות. האמת היא, שכבר עכשיו קשה למנות אותן. חוץ מתוכנית הדיור שאיש אינו יודע כמה מיליארדים תעלה, ניתנה גם הנחה של 50% בתחבורה הציבורית לסטודנטים, הוקפא מחיר הבנזין, הוכפל מענק החימום לקשישים, ניתנה הנחה של 50% לעגלות ילדים בתחבורה הציבורית, שכר השוטרים הועלה, והועברו עוד 300 מיליון שקל למפוני גוש קטיף, לאחר שכבר סחטו מהמדינה 7.4 מיליארד.

פעם, במצבים דומים, היה אגף התקציבים עומד בפרץ ובולם הצעות פופוליסטיות. אבל תחת ניסן האגף נחלש מאוד, והוא בעצם לא מורגש. פעם היה שר אוצר שהיה דופק על השולחן ואפילו מאיים בהתפטרות אל מול חלוקת הטבות בלי חשבון תקציבי. שטייניץ הוא אדם ישר ואינטליגנטי, בעל כושר לימוד. האם יוכל להסיק את המסקנות הנכונות?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו