בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקיצוץ הנחוץ

תגובות

לרגעים נדמה שבכירי מערכת הביטחון מציצים על המתרחש במדינה מפלנטה אחרת. הרמטכ"ל ואלופי המטה הכללי לא ממש מתעניינים בתקציבי הרווחה, הבריאות והשיכון. מצדם ששרי הממשלה ישברו את הראש וימצאו פתרונות להגדלת התקציבים האלה, ובלבד שלא יניחו ידם על תקציב הביטחון.

רק החלו הדיבורים על הצורך להעביר משאבים מתקציב הביטחון למשרדים האחרים, ובמטכ"ל מיהרו להבהיר שלא רק שלא ניתן לקצץ בתקציב, אלא שיש להוסיף לו כבר השנה כמה מיליארדי שקלים. "מדובר בתוספת הכרחית", הדגישו, "נוכח האתגרים החדשים והסכנות שנוצרו עם השינויים האזוריים... קיצוץ התקציב יוביל לפגיעה משמעותית בביטחון". הרמטכ"ל, בני גנץ, הבהיר לחברי ועדת החוץ והביטחון ש"קיצוץ... יביא בהכרח להורדת יכולת המענה של צה"ל. בעידן כזה של אי ודאות ואיומים לא נתפשר על מוכנות וכשירות הצבא".

הרמטכ"ל ובכיריו יכולים להסיר דאגה מלבם. לשרים ולח"כים אין האומץ הדרוש כדי להקטין את ההוצאה המוגזמת לביטחון. הם נבהלים מאוד כשקצינים בכירים מפחידים אותם, ואינם מוכנים לקחת אחריות. אך כדאי לפחות, שלפני שהשרים והח"כים ייענו לדרישה להגדלת התקציב, הם יתעמקו בסעיפיו וינסו לברר האם באמת גברו האיומים עלינו.

אם יעשו זאת יגלו, שבניגוד לטענת הצבא, תקציב הביטחון גדל מדי שנה, וזה של 2011 הוא הגדול בתולדות המדינה. זאת ועוד: בנוסף לתקציב הרשמי, שאותו מאשרת הכנסת, ניתנות לצבא תוספות של מיליארדי שקלים במהלך שנת הכספים. כך קיים תקציב ביטחון רשמי, ולידו תקציב הביטחון האמיתי, הגדול ממנו במידה ניכרת; לתקציב הנוכחי למשל, בסך כ-54 מיליארד שקל, נוספו מתחילת 2011 מאות מיליוני שקלים.

על כך כתב מבקר המדינה ב-2005: "למעשה התקיימו שני מסלולים מקבילים בנוגע לקביעת מסגרת תקציב הביטחון: הראשון התייחס לסכום שיוצג לכנסת... והשני הוא הסכום שנקבע בסופו של דבר... לאחר שראש הממשלה אישר מתן תוספות תקציב נכבדות במהלך שנת הכספים". אם נוסיף לכך את הכספים שמקבלת מערכת הביטחון ממכירת ציוד צבאי משומש למדינות זרות, הרי שהתקציב הריאלי יגיע כבר השנה לכ-65 מיליארד שקל.

אם יבדקו המחוקקים לאן מופנה הכסף, הם יגלו שכשני שלישים ממנו מופנים לנושאי כוח אדם, הרוב למשכורות. ואם יהיו ממש נועזים ויבחנו אילו מערכות נשק מפתחים בעבור צה"ל, יגלו שמיליארדי דולרים משועבדים בכל שנה למערכות לחימה מתקדמות, שבחלקן אין צורך מבצעי.

נותרה השאלה האם התהפוכות בעולם הערבי הגדילו את האיומים עלינו. התשובה לכך שלילית. הצבאות במדינות האזור לא התחזקו לפתע בגלל המצב החדש, והסכנה שמצרים או סוריה, שהנהגותיהן עסוקות בניסיונות הישרדות נואשים ובייצוב המצב בתוך המדינה, יחליטו לצאת למלחמה בישראל, קטנה משמעותית.

אין סכנות חדשות, אלא רק הפחדות חדשות. יהיה זה מצער ביותר אם נבחרינו לא ישכילו לנצל את המחאה הציבורית כדי להתמודד סוף סוף מול מערכת ביטחון דורסנית, יהירה ואטומה, שעל דרכי פעולתה בנושא תקציב הביטחון כתבו חברי ועדת ברודט: "בניהול המשאבים יש ביטויים בולטים של חוסר שקיפות, מידע סלקטיבי ולא שלם, ולעתים שימוש מניפולטיבי בו בתוך הצבא, בינו לבין המשרד ובינו ובין גורמי החוץ ומקבלי ההחלטות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו