בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נס המרד

תגובות

זה קרה לא רק בזמן הכי פחות צפוי, אלא גם מתוך הציבור הכי פחות צפוי. בדיוק כשכבר הספדנו עוד דור איקס, דור אבוד וריקני, שאנן, עיוור ושקוע בתפלותו, באה לפתע המחאה הזאת. היא בקעה מתוככי דור שגדל על שעשועוני הטמטום של הטלוויזיה המסחרית, שבה אין עוד מקום לשום דיון רציני; על המועדונים, שגם בהם אי אפשר עוד להחליף מלה רצינית, בגלל הרעש הבוקע מהם; על הברים ובתי הקפה ההומים שנראה היה שיושביהם עסוקים רק בהבלים; על מערכת החינוך שלא הצליחה להתמודד עם הבורות הנוראה של בני הנוער והאוניברסיטאות שהפכו לבתי ממכר לציונים; על התקשורת שוטפת המוחות, מלבת היצרים ומפיצת החרדות; על אגודות סטודנטים שכל מה שעניין את ראשיהן היה גובה שכר הלימוד והזמרים שיופיעו ב"יום הסטודנט".

היא באה מתוככי דור שחשבנו שגדל על החומרנות, המותגים, הטרנדים והגאדג'טים, שאחת דתו, האסקפיזם. דור שחלקו נהפך שתייני, סאטלני ואף אלים; דור שחלקו לפחות גם נהפך לאומני וגזעני. דור שחשבנו שהוא נעדר כל כושר ביטוי שחורג ממכסת המלים המסומסות. דור ההיי-טק שחשבנוהו לחלול, שהתכנס רוב ימיו אל מול מסכי המחשב והאייפון, מנותק מההוויה סביבו. היא באה מתוככי הבועה התל-אביבית, שחשבנו ששום דבר מחוצה לה לא מעניין אותה עוד. היא באה מתוככי דור שנראה נבער, קרתני וחקייני; דור שממנו אין עוד לצפות לכלום.

ודווקא מתוך הדור הזה בקעה המחאה. מדובר בנס, לא פחות, וכמו בכל מעשה נסי - קשה מאוד להסבירו. איפה הם היו קודם? למה לא נשמע קולם? איפה הסתתרו כל אותן שנים, ומה גרם להם לפרוץ דווקא עכשיו? אלה שאלות שאין עליהן תשובה. כל ניסיון למצוא את מקורות המחאה הזאת בעברם של מחולליה נועד לכישלון. הם גדלו על ברכיים שהכשירו אותם לכל דבר חוץ מאשר למעורבות פוליטית, לסולידריות חברתית ולמחאה ציבורית.

מבחוץ נראה עולמם ריקני להחריד: דור שכמעט ולא קורא עיתונים, אולי גם לא ספרים, שנבערותו ניכרה בכל סקר ובכל שיחת חולין, שיודע מעט מאוד על הנעשה בעולם ועל ההיסטוריה של המקום שבו הוא חי, שספק אם רובו אפילו טרח להצביע בבחירות, שמפלגה היתה בעבורו מלה גסה ופוליטיקה נועדה בעיניו למושחתים. דור שמעולם לא הביע סולידריות עם האחר, שמעולם לא הביע זעזוע כלשהו ממעשי ארצו, שקנה בשקיקה את התעמולה ושטיפות המוח כולן, שנדמה היה שאין לו מושג דמוקרטיה מהי, שנדמה היה שהוא אינו יודע כלום על כלום. דור הכלום, דור הלא-כלום. הדור הזה הפתיע עכשיו.

פתאום הם מבינים את מהות הדמוקרטיה, הרבה יותר מרוב נבחרי העם. הם מנומקים הרבה יותר מרוב הפוליטיקאים - לא, הם לא "מבולבלים" - ויש להם משנה הרבה יותר סדורה משלהם. תודו, מי מרשים יותר, כרמל שאמה או דפני ליף? מירי רגב או סתיו שפיר? הם יודעים לנהל דיון ציבורי, לכנס אסיפות, לדבר ברהיטות ולהקשיב לאחר. פתאום הם שמעו על מדינת רווחה ועל סוציאל-דמוקרטיה. פתאום הם מוכנים להניח מאחור את כל מה שלמדו (ולא למדו), להתגייס למשימה לאומית, לגייס למענה משאבי ידע והשכלה, מעורבות חברתית ואפילו הקרבה.

מאיפה הם הביאו את כל זה? הרי הם שתקו ושתקו במשך שנות דור, דבר לא נגע להם, דבר לא הניע אותם לפעול. בזמן שבני גילם בעולם יצאו למאבקים, גם במדינות צודקות ונאורות הרבה יותר מזו שלהם, בזמן שבני גילם בעולם היו הרבה יותר אכפתיים לנעשה סביבם וגם ידעו על אודותיו הרבה יותר, הם הצטנפו בשגרת חייהם, במרוץ למיליון, לחתונה, לג'וב ולדייט. עכשיו הם לפתע ברחובות, גרונותיהם ניחרים, עיניהם בורקות, עמדותיהם מתגבשות וכמותן גם הנהגתם. וכבר הם הצליחו לשנות במשהו את סדר יומה של המדינה, כבר הם הנחילו שפה פוליטית חדשה וכבר הם מרשימים יותר ממרבית הפוליטיקאים שלנו. לא נס?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו