בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עקיבא אלדר | ואיפה האזרח מספר אחת

97תגובות

זקני תנועות המחאה משוכנעים שההפגנה בתל אביב בשבת האחרונה היתה גדולה יותר מהעצרת שכונסה לפני 29 שנה בכיכר מלכי ישראל (לימים כיכר רבין) בעקבות הטבח בסברה ושתילה. מאות אלפים אזרחים, בהם רבים שבניהם נלחמו באותם ימים בחזית הלבנונית, תבעו מראש הממשלה אז, מנחם בגין, למנות ועדת חקירה ממלכתית. נשיא המדינה יצחק נבון, התייצב בגלוי, באומץ לב, לצד מאות אלפי האזרחים והאזרחיות שדרשו לטהר את המחנה.

אף על פי שדגל המחאה נישא בידי "שלום עכשיו", הרחוקה מלב הקונסנסוס, האזרח מספר אחת לא הסתתר מאחורי תירוץ "הממלכתיות" ומורא אובדן הפופולריות שלו בקרב "העם". למרות שהמחאה נגעה במלחמה שנויה במחלוקת בין ימין לשמאל, נבון לא נבהל מהאשמות שהוא מנצל את מוסד הנשיאות "לצרכים פוליטיים". הנשיא החמישי הטיל לזירה את כל כובד משקלו הנשיאותי והאישי. יודעי דבר אומרים שאיומו של נבון להתפטר מתפקידו הכריע את הכף לטובת מינויה של ועדת כהן, שהביאה לסילוקו של אריאל שרון ממשרד הביטחון.

נשיא המדינה שמעון פרס, העדיף להישאר בבית במוצאי שבת והחמיץ הזדמנות גדולה. אולי ההזדמנות האחרונה לקנות את עולמו. במשך יותר משנתיים הנשיא התשיעי "אוכל בשקט את הלב", ומקפיד להרחיק את חרדותיו הקיומיות מרשות הרבים. הוא חושש שביקורת פומבית על מדיניות הממשלה תקים לתחייה את התואר "חתרן בלתי נלאה".

פרס מסביר שחשוב לו לשמור על המעמד הרם - "נשיא של כל העם" - שאותו קנה ברוב עמל. זה הזמן לקצור את פרי עמלו. "העם", שעד קיץ 2011 התמכר לסדרות ריאליטי, החליט לשנות את מציאות חייו. הציבור התרחק מנבחריו ומטיל ספק בשיקול דעתם ובמדיניותם. עם רב בשל לקלוט פרדיגמות שונות מאלו שהחזירו לשלטון את מחנה הימין השמרני. לנוכח דשדושה של האופוזיציה במי אפסיים, אין בנמצא סוכן שינוי מתאים מהנשיא פרס. כראש ממשלה (פעמיים), שר ביטחון, שר חוץ ושר אוצר, הוא צבר ידע עצום וניסיון רב בכל תחומי החיים בישראל. חובתו "לומר לעם את האמת", כפי שהוא עצמו נוהג להטיף. הנשיא חייב להתייצב לפני הציבור ולומר בקול גדול את הדברים הקשים שהוא משמיע בחדרי חדרים.

ב-17 ביוני פירסם עמיתי, יוסי ורטר, כי בשיחות פרטיות מזהיר האזרח המודאג פרס מפני ההשלכות החמורות של הקיפאון המדיני, שמוביל למהלך הפלסטיני באו"ם. "החרמות הכלכליים על ישראל הולכים ומתגשמים לנגד עינינו", אמר הנשיא ופירט: "מספיק שבנמלים באירופה או בקנדה יפסיקו לפרוק סחורה ישראלית". והוסיף ואמר: "אנו עומדים להתנגש בקיר. אנו דוהרים במלוא העוצמה למצב שנפסיד את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית". אמר, והמריא לעוד מסע הסברה בארצות הים ולעוד פגישה עם הנשיא מחמוד עבאס. כך נתניהו קנה את פרס בנזיד עדשים של שיחות תפלות עם הפלסטינים ועם "העולם" על חידוש "תהליך השלום". כך זכה ראש הממשלה לתמיכתו של הנשיא הישראלי וגם קנה לעצמו עוד זמן אצל הנשיא האמריקאי.

לפני כעשרה ימים, משהתברר לנתניהו שפרס מתייחס לעניין ברצינות, הוא הודיע לנשיא שאין לו מנדט לדבר על גבולות 67' ועל חילופי שטחים הדדיים. ראש הממשלה סתם את הגולל על המשא ומתן באמצעות התביעה שהמו"מ ייפתח רק לאחר שהפלסטינים יכריזו שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. גורמי הביטחון משתפים את הנשיא בתחזיות השחורות שלהם לבוקר שאחרי הכרזת עצרת האו"ם על מדינה פלסטינית.

חתן פרס נובל לשלום חורק שיניים וסוכר את פיו. למחרת ההפגנה הגדולה, הוא הואיל לומר שזו היתה "תעודת בגרות של אזרחי ישראל". יש לו מה ללמוד מהם. השתיקה של פרס לנוכח קבורת הסיכוי שהם יחיו בשלום וביטחון במדינה יהודית ודמוקרטית, היא תעודת עניות של האזרח מספר אחת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו