בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דורון ברזילי | עליונים, לא מנותקים

7תגובות

ההתרחשות של הימים האחרונים סביב פרשת השופט ד"ר יורם דנציגר, שנחקר באזהרה לגבי קשריו העסקיים עם ראש העיר בת ים שלמה לחיאני, עוררה את עדת המקטרגים. אותה עדת מקטרגים (שלא לומר מקוננים) מתייצבת כשקוראים לה עם ארסנל של אמירות "חכמות" המבקשות לומר, אמרנו, הזהרנו. אותה עדת מקטרגים מבקשת לרפות את ידיהם של כל אלה שמבקשים לפרוץ מסגרות, ולהביא שינוי ורפורמה. החשש משינוי והרצון להיצמד למסגרות ותבניות מוכרות ומוכתבות מראש, מרחיב את מחנה-המזהירים ונותן לו תחושה רגעית של ניצחון.

מנגד, המחנה של אלו המבקשים להביא רוח חדשה אל מערכת המשפט, נתקל בחומה בצורה. הסדק הראשון בחומה נוצר עם מינויים של עורכי דין מהסקטור הפרטי לשופטים בבית המשפט העליון. שופטים ראויים, עורכי דין מהשורה הראשונה, ששנות ניסיון וחוכמה מקצועית מלווים אותם בדרך אל בית משפט העליון. הסדק פרץ סכר ואת זה מבקשת עדת המזהירים לבלום.

הרוח הנושבת מאותם סקטורים בעליון מלמדת עד כמה החשדנות מקננת באותם אנשים. מקננת עד שהיא פורצת. וכשהיא פורצת, היא פורצת במלוא עוזה. שמחה לאידם, שמחה לאידנו.

מקורות עלומי שם דואגים להבהיר עד כמה טעינו, שלא לומר כשלנו, ברצותנו להביא עורכי דין מהסקטור הפרטי לבית משפט העליון. הם טוענים כי הדבר יוליד ניגודי אינטרסים או קושי לבצע את מלאכת המשפט. זוהי איוולת גמורה, שלא ראוי שתרכוש לה עוד לבבות.

חשוב לומר בקול רם וברור: עורכי דין מהסקטור הפרטי המגיעים לכס השיפוט, ובטח לבית משפט העליון, נוהגים במקצועיות שלא היתה מביישת כל אקדמאי או פרקליט בכיר בפרקליטות המדינה. היכולת להישיר מבט "אל הלבן בעיניים" של עורך הדין היא רק תוספת של כוח וכבוד לבית משפט העליון.

אנו מחנכים כל העת לביקורת מחשבתית, ליצירתיות ופתיחות. מדוע היא נחסמת דווקא בשערי בית משפט העליון? מדוע יש כאלו שעדיין מחזיקים בדעה מעוותת, כאילו לעליון צריכים להגיע רק אלו שהוכשרו בפקולטה הנכונה, לאחר שעברו את מבחני הנאמנות "הנכונים"?

האם אלו פני בית משפט העליון? האם אנו חפצים בגוש מונוליטי, חד-ממדי, כזה שהגוונים בו מיטשטשים ונותרים רק השחור והלבן?

אני סבור שהקיבעון המחשבתי יוביל אותנו, כחברה, למקומות לא ראויים, שלא לומר מסוכנים. אני סבור שבית המשפט העליון חייב להיות בבואה של העם שרואה בו נציג שלו. תמונת מראה המאירה על חולשותיו של החזק ומגינה על חזקותיו של החלש.

זאת משיגים רק על ידי פתיחת השערים לסקטורים שונים, בדגש על ציבור עורכי הדין. סגירת השערים, חלילה, תגדיל את החשדנות בשני הצדדים והפערים רק ילכו ויעמיקו. גם משוב על השופטים, או עוד ועדה חכמה, לא יביאו מזור.

האם לשם אנחנו מכוונים? לא ולא. כולנו מסכימים עם הקביעה שמינוי שופטים הוא מלאכה מורכבת. אני גאה להימנות עם מערכת משפט חזקה וביקורתית, המבקשת להביא אל קרבה את הטובים ביותר בכל המגזרים, בכל המינים ובכל הגוונים.

העם חפץ גם בשופטים שהיו עורכי דין מהסקטור הפרטי, כאלו המכירים את מצוקת האסיר וטעמו של זיכוי. כך העם היה מבקש לראות שופטיו העליונים. עליונים, אך לא מנותקים.

עו"ד ברזילי הוא ראש לשכת עורכי הדין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו