בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לו היינו שוודיה | נחמיה שטרסלר

192תגובות

לפני שנים מספר ביקרתי בשוודיה. באחד הערבים הוזמנתי לבית השגריר הישראלי, ותוך כדי שיחה סיפר לי השגריר שהוא יוצא למחרת לחופשה בת שבועיים, שבמהלכה יבוצע שיפוץ מקיף בביתו. מחר בשמונה בבוקר, אמר, יגיע לכאן צוות עובדים, אתן להם את המפתחות, ואצא לחופשה. הם יעבדו כל יום משמונה עד חמש, ואני יודע בוודאות של 100% שכאשר אחזור הביתה, השיפוץ יהיה גמור בדיוק לפי התוכנית. הבית יהיה נקי ומסודר, ואוכל להמשיך בעבודתי כאילו שום שיפוץ לא היה.

"רגע", שאלתי, "איך אתה יודע שהם יגיעו בכלל? אולי יהיה עיכוב, אולי הם קיבלו בינתיים עבודה כדאית יותר וידחו אותך בשבוע?" הוא הביט בי בחיוך וענה: כאן זה שוודיה. לא ישראל.

לכן, כל אלה שחולמים על המודל השוודי צריכים קודם כל לעבוד כמו בשוודיה; ברצינות, ביעילות, תוך כדי שמירה על רמת פריון גבוהה, ואחר כך לטפל ביתר ההבדלים שבינינו לבינם.

בשוודיה 75% מכוח העבודה יוצאים בוקר בוקר לעמל יומם. אצלנו רק 57%. הפער העצום הזה מסביר חלק נכבד מההבדל ברמת החיים. אם היינו מאמצים את הסטנדרט השוודי, הרי שבמקום שלושה מיליון מועסקים היו לנו 3.9 מיליון, ובמקום שהתוצר לנפש יהיה 30 אלף דולר לנפש הוא היה עולה ל-35 אלף דולר לנפש - וזה הבדל עצום.

בשוודיה אין קבוצות שאינן משתתפות במאמץ הכלכלי. אין אוכלוסייה של חרדים שברובה אינה עובדת, ואין מפלגות חרדיות הדואגות כל העת להגדיל את ההטבות והתמיכות שהמדינה מעבירה לחרדים. כך קורה, שהאוצר משלם מדי שנה מיליארד שקל כ"דמי כולל" למי שאינו עובד, אבל מהסטודנטים באוניברסיטאות הוא גובה שכר לימוד. כלומר, שינון גמרא חשוב יותר מלימודי הנדסה, רפואה, כלכלה וספרות.

למרבה האבסורד, "דמי כולל" גבוהים יותר משכר של חייל בשירות חובה. בכולל מקבלים כ-900 שקל בחודש, חייל מקבל 350-700 שקל. וזה כבר באמת מרתיח; גם לשרת, גם לסכן את החיים, וגם לקבל פחות ממי שמשתמט?

רק באחרונה הצליח סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, להכניס את טיפול השיניים לילדים לסל הבריאות; וידוע למי יש ילדים רבים והכנסה נמוכה. עכשיו מבקש ליצמן שגם הטיפול הסיעודי יהיה על חשבון המדינה. זה נשמע טוב, אבל המשמעות היא העלאת מסים נוספת למעמד הבינוני, שימשיך לממן את אלה שאינם עובדים, אינם משלמים מס בריאות, אך זוכים למלוא ההטבות.

ההשתתפות בשוק העבודה נמוכה מאוד גם במגזר הבדווי והערבי. שם רוב הנשים אינן יוצאות לעבודה, ושיעור העלמות המס גבוה. לכן המעמד הבינוני כורע תחת הנטל. הוא חייב לשלם יותר מס, כדי להחזיק על גבו את שני המגזרים הללו שקצב הגידול שלהם גבוה.

יש עוד זווית לשוני בין שוודיה לישראל: הוצאות הביטחון. שוודיה ניהלה במאה שעברה "מדיניות נייטרלית", וכך הצליחה לדלג על פני שתי המלחמות העולם בלי לשאת בנטל ובלי לסבול מההרס. תקציב הביטחון שלה זעיר, בעוד אצלנו תקציב הביטחון הוא הגבוה בעולם (יחסית לתוצר), ושיעורו 25% מתקציב המדינה.

שוודיה גם אינה מפזרת בכל שנה מיליארדים רבים בהתנחלויות - על הוצאות ביטחון, סבסוד הדיור, תשתיות יקרות, כבישים רחבי ידיים, מעונות זולים לילדים, ותקציבים גדולים למועצות המקומיות. לעומת זאת, יש לה אוצרות טבע חשובים של עץ, מחצבי ברזל וכוח הידרואלקטרי.

בנוסף לכל אלה שוודיה מנהלת כלכלת שוק חופשי עם תחרותיות גבוהה ובלי חסמים על היבוא. אצלנו, לעומת זאת, יש מונופולים ומכסים גבוהים על המזון, המונעים תחרות וגורמים למחירים גבוהים המעיקים על המעמד הבינוני.

לכן לעולם לא נהיה שוודיה. בכל מקרה, לא לפני שהשיפוצניקים יעמדו בזמנים, והקואליציה לא תהיה של חרדים ומתנחלים. עד אז אפשר להמשיך לחלום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו