בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנצלים את המחאה

49תגובות

הזכות לצבור רכוש איננה זכות מוחלטת. לדוגמה, היא איננה עולה על זכותם של אחרים לאכול. זהו הבסיס הצודק שמאחורי המחאה הנוכחית. ואולם, הפתרון שאותו מציעה הנהגת המאבק הנוכחית שגוי לחלוטין. במקום להיאבק בריכוזיות במשק, שהיא הגורם המרכזי למצוקה, מציעים מנהיגי המאבק לחזור לשיטת משטר סוציאליסטית, אשר נכשלה בצורה קולוסלית שוב ושוב ברחבי העולם.

המאבק הפרסונלי של ראשי המאבק בבנימין נתניהו ובממשלתו מבקש לבטא לא רק את העובדה שהם מעדיפים הקמת ממשלת שמאל (במונחים מדיניים), אלא גם להיאבק במי שנתפש כנציג השיטה הניאו-קפיטליסטית בישראל - נתניהו.

הבחירות האחרונות, וסקר של פרופ' אבי דגני שפורסם בערוץ הראשון, מצביעים על דיסוננס מעניין. בעוד ש-56% תומכים במאבק על יוקר המחיה, הרי ש-54% מאמינים בכך שראש הממשלה הוא האדם המתאים ביותר ומי שיש בכוחו לפתור את המצוקה הזאת. ולא בכדי. שהרי בעוד שהעולם סובל מגלים של אי-יציבות בעקבות המשבר הכלכלי העולמי - מדינת ישראל בנהגת השלישייה סטנלי פישר, יובל שטייניץ ונתניהו נהפכה לאי של יציבות. לא רק שהמטבע הישראלי יציב בצורה בלתי רגילה - אנחנו נהנים גם מצמיחה עקבית בתל"ג, מאינפלציה נמוכה ומאחוזי האבטלה הנמוכים ביותר מאז שנות ה-80.

דוגמה קלסית לכישלון השיטה הסוציאליסטית, השואפת לכך שהכלכלה תנוהל על ידי המדינה, היא תחום הדיור והנדל"ן בישראל, שבו המאובן הסוציאליסטי הנקרא מינהל מקרקעי ישראל הוא האחראי המרכזי, לצד ועדות התכנון והבנייה האזוריות, לעלייה הדרמטית במחירי הנדל"ן. כלומר, התחום שבו הבעיה חמורה יותר מבכל שאר התחומים הוא התחום שבו מעורבותה של המדינה היא הגדולה ביותר. אי לכך, הפתרונות הדמגוגיים שמציעים ראשי המאבק הנוכחי רק יחמירו את הבעיה ויהפכו את כלכלת ישראל לרעועה כמו כלכלת יוון הסוציאליסטית הקורסת.

עם זאת, אין זה אומר שעל הממשלה להפריט לדעת את אדמות המדינה. המדינה צריכה לשמש כרגולטור, המוודא כי הצרכים הלאומיים והכלכליים של העם היהודי ומדינת ישראל יישמרו. לצערנו, ההפרטה שבוצעה בישראל בשנים האחרונות אכן לא נעשתה בצורה מיטבית. במקום ליצור תחרות, נוצרה ריכוזיות. הפתרון לריכוזיות איננו טמון בהלאמה קומוניסטית של כלכלת ישראל, אלא בתיקון כשלי השוק ובמאבק ממשלתי רגולטיבי ונחרץ במונופולים ובקרטלים.

התנגדות ראשי המאבק הנוכחי לחוק הוד"לים מדגימה את האבסורד שבדרישותיהם. במקום לתמוך בפתרון מצוקת הדיור על ידי נטרול והפסקת הביורוקרטיה הממשלתית, מה שיוביל להגדלה משמעותית של היצע הדירות בישראל ולירידת מחירי הדיור, מבקשים מובילי המחאה לשמר את הביורוקרטיה הנוכחית בוועדות התכנון והבנייה מתוך אינטרס פוליטי.

ההנהגה הנוכחית משתמשת בכוח הציבורי שצברה בצורה מטרידה. במקום לקדם פתרון אמיתי של בעיית יוקר המחיה בארץ היא בוחרת לנופף בפתרונות אנכרוניסטיים שיביאו להריסת כלכלת ישראל.

זאת ועוד, הזיהוי הפוליטי של ראשי המאבק הנוכחי עם ארגוני שמאל קיצוניים כגון הקרן החדשה, חד"ש ובל"ד מרחיק ציבורים רחבים מהמאבק. תומכי הממשלה הנוכחית מרגישים, בצדק, כי מארגני המחאה משתמשים בצורה צינית במצוקתם של עשרות אלפים לצרכים פוליטיים צרים. שכן נראה כי מבחינת ראשי המאבק, מטרתו היא לא לנהל מו"מ קונסטרוקטיבי עם הממשלה, אלא להפיל אותה.

על מנת להבטיח את הצלחתו של המאבק הנוכחי, יש לקדם בהקדם דמוקרטיזציה של הנהגתו באופן שתייצג את הציבור, ולא אינטרסים רדיקליים.

הכותב הוא יו"ר תנועת "אם תרצו"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו