בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טליה ששון | נשארה רק דייסה

הזירה

45תגובות

בנימין נתניהו הצליח להקים מחסום שקוף אך קיים - מחסום הפחד מזיהוי הבעיה החברתית כבעיה פוליטית. באמצעות המסר הזה, שהועבר לציבור המוחים והמפגינים, הוא הצליח למנוע מהם מלשים את האצבע על הדבר האמיתי. כי אם יעשו כן המפגינים, יגידו עליהם שהם שמאלנים - כינוי גנאי ידוע לעוכרי ישראל, אכולי שנאה עצמית - והמחאה תתפוגג בן רגע. וכך דורשים המפגינים צדק חברתי, בשם כל עם ישראל. דיור, בריאות וחינוך לכ-ו-לם. הם דורשים מהפך חברתי, סדר חברתי חדש, סולם עדיפויות שונה. הם רק נמנעים מלומר מה פגום בסדר הנוכחי, שבגללו אין להם את המובן מאליו - דיור נעים, כיתות מרווחות לילדיהם, כסף לתרופות, משכורת שאפשר לחסוך ממנה מעט ליום סגריר וחופשה משפחתית פעם בשנה.

הרי אם נסתכל ימינה ושמאלה נראה שיש לנו היי-טק, השכלה גבוהה שבכיריה אף זכו בפרסי נובל, כלכלה חזקה, מפעלים, יצוא, עסקים ומה לא. אז איך זה שדווקא עמוד השדרה של החברה הישראלית מוזנח כל כך? נושא בעול ולא מקבל תמורה? איפה טמון הקושי? אלא שבכך לא עוסקים המפגינים. כי זה פוליטי. ומפוליטיקה של שמאל וימין אנחנו נזהרים, פן נאבד גם את המעט שיש לנו - סולידריות של מאבקים.

אז הגיע הזמן לומר לציבור את האמת הפשוטה, הכתובה באותיות קידוש לבנה מול עינינו העצומות: סדר העדיפויות של מדינת ישראל יוכל להתהפך רק אם נחליט לשנותו.

ישראל הקימה בגדה המערבית את מדינת הרווחה שלה. יש שם כבישים מקצרי מרחקים, כדי שהמתנחלים יחושו שהם "חמש דקות מכפר סבא"; נבנו מבני ציבור מכספי המדינה להתנחלויות ואף למאחזים בלתי חוקיים: בתי ספר, מרפאות, מרכזים קהילתיים, תשתיות ביוב, מים, חשמל ודרכים; נעשו הכשרות שטחים, גנים ציבוריים ומה לא; ובית מידות כמעט לכל מתנחל, עם הלוואה נוחה. והכסף להתנחלויות זורם כמעט מכל משרד ממשלתי, כשהוא צבוע בצבעים מיוחדים, בלתי נראים, שקופים. והוא ברובו לא כתוב בשמו, אך הוא מגיע ליעדו.

כל הפעולות הללו לא פסקו ליום אחד. וככל שהדבר תלוי בראש ממשלתנו, הן גם לא ייפסקו, לא משנה איזה סופרטנקר הוא ימכור לנו מחר. וכדי לספק ביטחון הכרחי מחזיקה ישראל בגדה צבא גדול, שעוסק ברובו בבט"ש המוכר לכל מילואימניק, שתכליתו לשמור על השטחים בעבור המתנחלים. ובכלל, מדינה המשיבה ריקם את פני שכניה להסדר שלום, תיכון למלחמה. לכן היא נדרשת להחזיק צבא ברמה מסוימת, וזה סיפור יקר.

אך בדרך פלא מתברר שבקופת האוצר הנקובה דווקא נמצא התקציב לסקטורים מיוחדים, כמו חרדים. כי בזכות נציגיהם בכנסת יש לנו קואליציה וממשלה, המונה בעזות מצח 39 שרים וסגני שרים, להם משרדים ונהגים ומכוניות ומשכורות. ולאחר שמנינו את אלה, ייזכר נא כל מפגין בסיפור שסיפר אמש לילדו הקט על הסבתא שחילקה, ולמי לא נשאר? לעמוד השדרה של החברה הישראלית. רק דייסה נשארה לנו. ועם זה קשה לגמור את החודש. אז הגיע הזמן להחליט מה רוצים כאן. ולילד הזה צריך לקרוא בשמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו