בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארי שביט | המהפכה המושגית

תגובות

שלושה מושגים פרצו מבטן האדמה בקיץ 2011: עם, מדינה, צדק חברתי.

כוחו של המושג "עם" הוא בכך שאפשר לקרוא אותו גם משמאל וגם מימין. משמאל עם הוא העלייה על הבסטיליה, המהפכה האדומה, התארגנות של מעמד הפועלים. עם הוא המרי של המדוכאים כנגד עריצים ורודנים. מימין עם הוא עם-ישראל. עם הוא ההתהוות של כלל לאומי.

על כן מה שקרה כאן בחודש האחרון הוא חסר תקדים. פתאום קם הישראלי בבוקר והרגיש שהוא עם והתחיל ללכת. פתאום הופיע כאן כוח פוליטי שהוא לא מפלגה ולא עדה ולא מגזר. לא עוד חברה ישראלית קרה ועקרה וסוציואקדמית, אלא עם ישראלי חם ומוחשי וחכם. עם שהוא גם רחב, גם ממוקד וגם פוטנטי. עם שהוא גם כלל ישראל וגם כל אדם בישראל. עם שהוא הישראלים כולם היוצאים למאבק בעושקים אותם.

עוצמתו של המושג מדינה בכך שהוא מציע מדינה חדשה. לא מדינה של מלמעלה למטה אלא מדינה של מלמטה למעלה. לא מדינה של חוץ, ביטחון וביורוקרטיה אלא מדינה של אזרחים ובני אדם. לא מדינה יהודית מול פלסטינים, ערבים וגויים, אלא מדינה ישראלית מול אוליגרכים, ברונים וטייקונים ריכוזיים.

התביעה למדינת רווחה עכשיו היא רק חלק מהסיפור. לב העניין הוא הכמיהה העמוקה למדינה מוסרית שתרסן את השוק ותחסום את העושק ותצמצם את העוול. מדינה צודקת ותבונית אשר תבטא את מאוויה של הקהילה הישראלית ותסדיר בהגינות את החיים הישראליים. מדינה שלא תשרת עוד מיעוטים נבחרים אלא את כל הישראלים. מדינתו של העם.

יופיו של המושג צדק חברתי הוא בהיותו רטרו מוחלט. אין יותר פיפטיז מצדק חברתי. אין יותר השומר-הצעיר מצדק חברתי. אבל פתאום, באמצעות הפייסבוק - קאמבק לפיפטיז, קאמבק לרוח של השומר-הצעיר. וקריאת הקרב של הקאמבק אינה איזה סלוגן של משרד פרסום, אלא נהמת לב של עם הדורש את הבסיסי ביותר: צדק. צדק ולא צדקה. צדק ליחיד וצדק לחברה. צדק יהודי, צדק ישראלי, צדק אוניוורסלי. צדק חברתי.

שלוש מאות אלף המפגינים של מוצאי שבת שעברה התפזרו. אולי ישובו במוצאי שבת אחרת, אולי לא. אבל שלושת המושגים של שלוש מאות האלף לא יימחקו. הם נחקקו. עוד בטרם התרחשה כאן מהפכה פוליטית או כלכלית, שלושת המושגים האלה חוללו כאן מהפכה מושגית. מהפכה האומרת שלא ניתן עוד לקפיטליזם מופקר לרדות בנו באמצעות הפרטה מופקרת. לא ניתן עוד להון שלטון ללא מצרים. לא נשלים עם פערים חברתיים דארוויניסטיים. העם דורש לכונן מחדש מדינה שתבטיח צדק חברתי.

ההישג הוא נדיר. הוא גדול מהשמאל, מהימין, מהממשלה וממנהיגי המחאה. אסור לנצל אותו לרעה ואסור להחמיץ אותו. זאת משימתו של פרופסור מנואל טרכטנברג. במובן אחד תפקידו דומה לתפקיד של ד"ר ישראל כץ, אשר הגדיר מחדש את המדיניות החברתית של ישראל אחרי מרד הפנתרים השחורים ב-1971. במובן שני, תפקידו דומה לתפקידם של מיכאל ברונו ואיתן ברגלס וסטנלי פישר שגיבשו את התוכנית להדברת האינפלציה שהצילה את ישראל ב-1985.

ואולם, במובן שלישי תפקידו של טרכטנברג חסר תקדים. כל מה שהתרחש כאן בחודש האחרון מתנקז כעת אל שולחנו של הכלכלן הנבון והערכי הזה. הוא האדם אשר צריך לתרגם את המהפכה המושגית לתוכנית עבודה ממשית והגיונית. הוא האדם אשר צריך לעצב בפועל את הניו-דיל הישראלי. הוא המהפכן האמיתי. אם טרכטנברג יעשה את מלאכתו כהלכה, לא השמרנים של בנימין נתניהו ולא הרדיקלים של דפני ליף יצליחו לבלום אותו. על מסמך ראוי של טרכטנברג, מיליון ישראלים ייצאו לרחוב. מאחורי מסמך מכונן של טרכטנברג, יעמוד עם אשר זה עתה קם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו