בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדעון לוי | ביבי לא-כלום

138תגובות

מה נשאר מבנימין נתניהו? מה נותר מרעיונותיו ומהשקפת עולמו? אם לשפוט על פי הצהרותיו - דבר לא נותר; לא דבר ולא חצי דבר. מי שהצטייר כמדינאי אידיאולוגי, כותב ספרים והוגה, שכמה פרשנים התחרו ביניהם בסגידה להשקפותיו, נותר עירום ועריה, חף מכל רעיונותיו, נסוג מכל תורתו. יש לשבחו על גמישותו, אך בה בעת גם לשאול: אם כך, למה לנו אותו? אם ויתר על כל רעיונותיו ואימץ אחרים תחתיהם, למה לא נלך היישר למקור, למי שדבק כל השנים באידיאולוגיה אחרת?

זה התחיל בנאום בר אילן. הלכה ארץ ישראל השלמה, במלים לפחות, התפוגג החלום הגדול. נכון שנתניהו לא מימש דבר מנאומו, אבל רעיונית הוא נסוג לגמרי, מודה במפורש בטעותו ההיסטורית. מיד אחר כך התקפל לו עוד דגל - דגל המלחמה באיראן. נתניהו עשה על זה קריירה עולמית, והנה איראן ממשיכה בשלה וישראל של נתניהו כמעט שאינה עושה דבר. גם הדגל הזה אופסן במחסן. כמותו גם המלחמה בטרור, עוד דגל נישא ברוח, עוד התמחות ייחודית של "מר טרור", שנהפכה ללא רלוונטית: הפלסטינים הבינו שהטרור אינו מקדם את עניינם ובחרו בדרך אחרת, בלא כל קשר לנתניהו ולמדיניותו, אולי אפילו למרות מדיניותו. הנץ הגדול של ישראל נהפך למשקיף סביל מן הצד. לא עושה הרבה, ודאי לא למימוש רעיונותיו, ואף מודה שטעה בהם.

טוב, אמרנו, בנושא המדיני והביטחוני הבין נתניהו שעליו להיות מתואם לפחות עם חלק כלשהו מהעולם, לפחות עם חלק כלשהו מהמציאות, ולכן ויתר על רעיונותיו הבלתי אפשריים. אילו גם יישם את לקחיו, היה אפשר לשבחו. אך הוא כמובן לא עשה דבר, רק קיפל את דגליו ושקע באינותו ובלא-כלום שלו.

כך נותרה לה לפליטה הכלכלה, תורתו-אומנותו השנייה. גם כאן מדובר במי שהיה מזוהה מאוד רעיונית, בעל תורה סדורה, שאת חלקה אפילו מימש כשר האוצר. הקטנת המגזר הציבורי והפחתת מס החברות ומס ההכנסה היו בשר מבשרו. וראו זה פלא, גם מכך הוא מתנער עכשיו, מכל הנוצות הניאו-ליברליות והקפיטליסטיות. עכשיו הוא אומר לעשות ההיפך, אבל ההיפך בדיוק.

גם כאן מדובר בינתיים רק במלים - לפרופסור מנואל טרכטנברג אמר: "אני מבין שנחוץ כאן שינוי בהשקפות שלי". כתנא דמסייע סיפר לטרכטנברג, שקרא בספר חדש על בנימין זאב הרצל, שגם החוזה שינה את דעותיו. אם החוזה, למה לא ההוזה? "אני מדבר על שינוי בעמדות היסוד שלך", הקשה הפרופסור, וראש הממשלה השיב בחיוב. כך התחייב נתניהו לכך ששינה את תפישותיו. הלכה גם התורה הכלכלית-החברתית שטיפח.

כן, אפשר לטעון בצדק, נתניהו רק מדבר. מדבר ומדבר. הוא רק רצה לרצות את אמריקה, לכן מכר את נשמתו המדינית בפרוטות; הוא רק רוצה לרצות את טרכטנברג, לכן הוא מוכר את תורתו הכלכלית-החברתית בנזיד עדשים. אבל כשראש הממשלה מדבר, יש לדברים משמעות. עכשיו נותרו רק שתי אפשרויות: או שנתניהו רק מדבר ואינו מתכוון לשנות ולהשתנות, כי אז יש לנו ראש ממשלה מתעתע ומוליך שולל. אם כך, יש למהר ולהיפטר ממנו. או שפניו אכן להתנערות מכל מה שהטיף למענו במשך שנים - כי אז, למה לנו דווקא אותו. הבה נבחר במקור הצודק מלכתחילה.

אולי נמצא אצל נתניהו, כנחמה פורתא, כישורים ארגוניים מרשימים? שיהיה לנו לפחות מנהל טוב. אופס, חצי לשכה כבר פרשה, החצי השני בדרך. גם מנהל טוב הוא לא. אם כך, אולי לפחות "אשף תקשורת", כפי שהכתירוהו, כמוצא אחרון? המעמד הבינלאומי של ישראל, ובעיקר של ממשלתו, אינו מותיר כל מקום לספק. גם בהסברה הוא אינו מבין דבר, עובדה שאיש בעולם אינו קונה עוד את סחורתו, גם כשהיא משווקת באנגלית המצוחצחת שלו. אז מה נשאר לנו? מה נשאר מנתניהו? כלום. לא-כלום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו