בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | עולם חדש עדי יסוד נחריבה

229תגובות

האופנה החדשה היא לסמן על הקיר שד, לקרוא לו "קפיטליזם" ולצאת נגדו למלחמת שמד. אבל השד אינו קיים בכלל. הוא רק ציור דמיוני על קיר.

השיטה הכלכלית שלנו איננה "קפיטליזם", אלא כלכלת שוק עם רגישות חברתית. הנה, למשל, מס ההכנסה. הקפיטליזם אומר, שכל אחד צריך לשלם מס זהה, מס גולגולת, בלי קשר לרמת הכנסתו. אבל בישראל המס הישיר (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות) הוא פרוגרסיבי להפליא. כל חמשת העשירונים התחתונים (המעמד הנמוך) מעבירים לממשלה 2.8% בלבד מסך הגבייה. אבל שני העשירונים העליונים (המעמד הגבוה) מעבירים לממשלה 82% (!) מהסך הכל.

כלומר, המעמד הגבוה מממן במסים שלו את המעמד הנמוך. זה נכון וזה צודק. אבל זה לא קפיטליזם. זו כלכלת שוק עם רגישות חברתית. אותם ניאו-סוציאליסטים גם שוכחים, שיש לנו מערכת בריאות ציבורית מפוארת - למרות כל ההשמצות. גם אם אינך עובד, לא משלם פרוטה, ויש לך עשרה ילדים, בכל זאת תקבל שירות רפואי ציבורי מהטובים בעולם. כן. זו האמת.

יש בישראל גם חינוך ציבורי חינם בבית הספר היסודי ובתיכון, והשתתפות ההורים איננה אלא חלק זעיר מתקציב החינוך הענקי (35 מיליארד שקל). אין צעיר אשר רוצה ללמוד באוניברסיטה (במחיר מסובסד ב-80%) ואינו יכול. יש מלגות, יש עזרה, ויש הלוואות מסובסדות. ואשר לטענה שרמת החינוך נמוכה - זה נכון, אבל זה קורה עקב הניהול הכושל של המדינה, לא עקב מחסור בכסף.

וגם אין לשכוח את הביטוח הלאומי, המחלק מדי שנה 60 מיליארד שקל כקצבאות לחלשים; לקשישים, לילדים, לנכים, לנפגעי עבודה, למובטלים, להבטחת הכנסה, למענקי לידה ולסיעוד. אפשר לטעון שאין די בכל זה, וצריך עוד, אבל אי אפשר לומר שזה "קפיטליזם חזירי". אנחנו ממש לא שם.

מוזר גם לשמוע את הטענה, ש"כלכלת השוק" נכשלה. הרי ב-25 השנים האחרונות, שבהן עבר המשק מסוציאליזם לכלכלת שוק, הונהגו רפורמות שהזניקו אותנו קדימה. הממשלה וההסתדרות הפריטו חברות ציבוריות כושלות ומפסידות, והיזמים הפרטיים שיפרו אותן כך שהגדילו את התעסוקה והיצוא. התעשייה נפתחה ליבוא מתחרה והשתפרה בלא הכר. רק באחרונה עבר המשק ממצב כרוני של גירעון במאזן התשלומים לעודף מרשים. שוק ההון נפתח לעולם, והמגבלות על לקיחת הלוואות מחו"ל או החזקת מטבע זר הוסרו, מה שאיפשר פיתוח נוסף.

בשורה התחתונה: רמת החיים עלתה, האבטלה ירדה והצמיחה גדלה.

לא מיותר להזכיר, שהניאו-סוציאליסטים דרשו כל הזמן להגדיל את הגירעונות הממשלתיים ולבזבז עוד ועוד, בלי חשבון. אם היו נשמעים להם, היה היום המשק במשבר קשה, עם אבטלה נוסח יוון, ספרד, פורטוגל, איטליה וצרפת.

יש גם להבין, שרוב הבעיות העולות עכשיו לסדר היום אינן תוצאה של "כלכלת שוק", אלא של ההיפך מכך. כלכלת השוק נלחמת נגד מונופולים, קרטלים וקונגלומרטים ענקיים. מינהל מקרקעי ישראל, שלא שיחרר קרקעות וכך גרם לעליית מחירי הדירות, הוא מונופול ממשלתי השולט בקרקע על פי מיטב התורה הסוציאליסטית. המכסים הגבוהים על יבוא מוצרי מזון, הגורמים למחירים הגבוהים בסופר, עומדים בניגוד גמור לכלכלת שוק הדוגלת בסחר חופשי, בלי מכסים ובלי מגבלות. ומי מתנגד עכשיו לפתיחת המשק ליבוא מוצרי חלב? שוב אותו לובי חקלאי ושוב אותם ניאו-סוציאליסטים.

כל זה אינו אומר, ששיטת כלכלת השוק עם רגישות חברתית היא שיטה חסרת בעיות. אין בעולם שיטה מושלמת. משכורות העתק המופרזות בצמרת הן בעיה הדורשת טיפול. כך גם האי שוויון.

אבל ברור שזאת שיטה עדיפה על השיטה הניאו-סוציאליסטית, המובילה לחוסר יוזמה, לעוני, למחסור ולפערים גדולים - עד שהיא מתמוטטת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו