יהודה בן מאיר | עניין של מוסר

יהודה בן מאיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יהודה בן מאיר

בעקבות תנועת המחאה הגדולה שקמה בארץ, הציבור חשוף לעשרות שעות של דיבורים ומאות מאמרים על ההיבטים הכלכליים של "צדק חברתי", ועל היתרונות והחסרונות של "סוציאליזם" מול "קפיטליזם". אולם, לאמיתו של דבר, מה שעומד ביסוד המחאה, מה שבוקע מעומק לבם של מאות האלפים, מה שהוציא אותם לרחובות, זה לא הכלכלה כי אם ערכים ומוסר. צדק חברתי הוא לא מושג כלכלי. הוא בעיקרו מושג ערכי.

חברה צודקת אינה חברה שבה כולם שווים, אבל היא חברה הפועלת על פי מערכת ערכים ואמות מידה מוסריות העולים בקנה אחד עם חוש הצדק הטבעי של כל אדם. הציבור בישראל מוכן לשאת בכל עול כלכלי ובלבד שיהיה משוכנע שהשלטון פועל על פי עקרונות של צדק וערכי מוסר. אולם לצערנו מדינת ישראל נהפכה, בתחום החברתי-כלכלי, לחברה ללא ערכים, לחברה נטולת מצפן מוסרי, ובעיקר לחברה שאיבדה לחלוטין את חוש הבושה. גולדה מאיר סיפרה לי פעם שאמא שלה היתה אומרת לה, שכאשר הקב"ה רוצה לאמלל אדם הוא נוטל ממנו את חוש הבושה.

מדור הזירה

הציבור בישראל לא שונא עשירים. הוא שונא התעשרות קלה, התעשרות שבאה בעיקרה על חשבון הציבור, והיא תוצאה של קומבינות ותרגילים, של קשרי הון-שלטון. איש לא שונא את סטף ואיתן ורטהיימר או את גיל שוויד, או את אלי הורוביץ. אלה אנשים שבנו במו ידיהם ובעבודה קשה מפעלים לתפארת, ומייצגים את החלוציות במיטבה, את היצירתיות הישראלית ואת המוח היהודי. כולנו גאים בהם. לאנשים אלו אין צבא של יחצ"נים ולוביסטים, והם לא עורכים חתונות בחמישה מיליון דולר - דבר שכלשעצמו הוא בגדר הסתאבות והידרדרות מוסרית וערכית ממדרגה ראשונה, שלא לדבר על הסתאבותם של אנשי הציבור שמרשים לעצמם להשתתף בחינגות ואירועי הפאר מנקרי העיניים ואטומי הלב הללו.

שורש הרע הוא במערכת שכר ומערכת מיסוי מנוונות, מסואבות, מעוותות ובלתי מוסריות. אם מלגזן בנמל אשדוד, עובד בחברת חשמל, ספרנית בבנק ישראל ויועץ משפטי במשרד ממשלתי קטן ונידח מרוויחים 50 אלף שקל (יותר מהרמטכ"ל) בחודש, בעוד שוטר ועובדת סוציאלית משתכרים 7,000 שקל ורופא מומחה 25 אלף שקל, משהו רקוב בממלכת ישראל. אם מנהל בנק או חברה ציבורית אחרת מרוויח פי מאתיים מעובד מהשורה, משהו מושחת בחברה הישראלית.

אם אדם המרוויח מיליון שקל בחודש משלם פחות מס שולי (כולל ביטוח לאומי) מאשר אדם המשתכר 35 אלף שקל, ואם המס על רווחי הון של אלפי שקלים שווה למס על רווחי הון של מיליארד שקלים - משהו מאוד עקום ומעוות במדינה הזאת. ניתן להתגבר על כל התרגילים ותכנוני-תחמוני המס של בעלי הון, שכל מטרתם היא התחמקות מתשלום מס אמת, במעשה חקיקה אחד. אבל אנשי האוצר מונעים זאת, כי הם יודעים שבבוא היום הם ייהנו מאותם תחמונים.

מדינת ישראל לא זקוקה לוועדות מומחים, גם אם מדובר באנשים רציניים. היא זקוקה למנהיג בדמותו של הנשיא פרנקלין דלנו רוזוולט, שקם נגד המעמד שממנו הוא בא ונתן לעם האמריקאי a new deal - סדר חדש וחברה חדשה. פחות מזה לא יילך.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ