בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יעקב צלאל | המכונית החשמלית כמפגע ביטחוני

95תגובות

בשבועות אלה, אחרי קרוב לארבע שנות הכנה, יחל בישראל שיווק המוני של המכונית החשמלית רנו פלואנס .Z.E. בכך תהיה ישראל למדינה הראשונה בעולם (במקביל לדנמרק), שבה מכונית חשמלית תשווק ככלי הרכב המשפחתי העיקרי וכחלק מהנדבך המרכזי של התחבורה הפרטית במדינה.

בעשור הקרוב מתכננת בטר פלייס, יבואנית המכונית וספקית אנרגיה חשמלית, לשווק מאות אלפי יחידות של המכונית החשמלית, שטווח נסיעתה קצר מאוד (עד 185 ק"מ לפי פרסום רשמי) ואפשרויות התדלוק שלה מוגבלות ביותר. בעתות חירום מאסה כזאת תגביל את יכולת ניידות הצבא והעורף.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, מכוניות ואוטובוסים הפכו מיידית למשאב ביטחוני, הם תודלקו באלפי תחנות תדלוק ציבוריות ופרטיות והובילו חיילים. בעקבות המלחמה ומשבר האנרגיה העולמי הראשון, התחדד הצורך במציאת מקורות אנרגיה חלופיים לדלק תחבורתי; כעת, בחלוף 40 שנה כמעט, ההתקדמות של טכנולוגיית המכונית החשמלית אינה מספקת.

לפי סגן שר הביטחון, מתן וילנאי, המלחמה הבאה תתנהל בעורף, ותחנות כוח, מקור האנרגיה של המכונית החשמלית, עלולות להיפגע. זה לא מנע מראש הממשלה בנימין נתניהו להצהיר שישראל תהיה מעבדת ניסויים עולמית למכונית החשמלית. ואולם, ניסויי מעבדה מבוצעים בידי מדענים, תחת בקרה, בתנאים אופטימליים; ניסוי הרנו פלואנס .Z.E בישראל מבוצע בידי אנשי עסקים בפרויקט המוני, בלתי מבוקר, בתנאי חוסר ודאות ביטחוניים, והמניעים לביצועו כלכליים גרידא. "חיות הניסוי" יהיו אזרחי ישראל. ככל שירבו מכוניות רנו פלואנס .Z.E על הכבישים, יגדלו הנזקים למשק והסכנה לכשל ביטחוני. אם בעוד שלוש שנים למשל, יהיו על כבישי ישראל 30 אלף מכוניות כאלה, עשרות אלפי משפחות יוגבלו ביכולת התנועה במצבי חירום ואלפי חיילי מילואים יתקשו להגיע לבסיסיהם.

הרנו פלואנס .Z.E עתידה להפוך לאמצעי תחבורה מרכזי בישראל בעידוד השלטונות ובתמיכה פיננסית ציבורית, אבל ללא דיון ציבורי על המשמעויות הביטחוניות של הפצתה ההמונית. בתשובה לשאלה שהופנתה למנכ"ל בטר פלייס ישראל, משה קפלינסקי, לשעבר סגן רמטכ"ל, השיבה הדוברת, כי "בשעת חירום, אין כל שוני בין מכונית חשמלית למכונית בנזין", טענה שאינה מחזיקה מים גם בשגרה; הטווח המוגבל והטענת המצברים האיטית, בהעדר מאגרי חירום של חשמל, הם עקב אכילס של המכונית החשמלית (שגם תחנות החלפת מצברים לא יפתרו). פגיעה בכל אחד משלבי מערכת הייצור והולכת החשמל תמנע אפשרות לתדלק מכוניות באזורים שינותקו מהמערכת. לעומת זאת, הסיכונים למערכת אספקת הדלק הנוזלי קטנים יותר ומוכרים. וילנאי, האחראי על היערכות העורף למצבי חירום, לא השיב ישירות לשאלות.

על השאלה כיצד הצליחה הרנו פלואנס .Z.E לפצח את המערכות המבוצרות של הביורוקרטיה הישראלית ללא שריטה, יצטרך לענות יום אחד מבקר המדינה. עד אז בישראל יתאפשר שיווק מכוניות שבשעת חירום יהיו חשובות כגרוטאות.

הכותב בעל תואר שני בעיתונות רכב מאוניברסיטת קובנטרי, ומומחה לספרות מוטורית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו