בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אורנה רינת | בדידותם של כלבי הכבל

11תגובות

מי שחלף עד לפני כמה שבועות בטיילת היפה שבצפון תל אביב, כשמצדו האחד פרוש הים הכחול, היה עשוי לפספס את הדמויות הקטנות שישבו בצד השני, מתבוננות בציפייה, מעבר לגדר. נביחה צרודה היתה מפנה את תשומת לבו לכלבים הקשורים בשרשראות המחוברות לכבל, בודדים בין מלונות קטנות, חלקם חופרים בחול בניסיון להימלט מהשמש. אלה היו הכלבים של בסיס שדה דב.

לפני כמה שבועות נעלמו הכלבים. גל של מחאה שמובילה "תנו לחיות לחיות" גרם לחיל האוויר להעבירם לבסיסים אחרים. כלבי הכבל שומרים על מתקנים בכל הארץ, אך ברוב, קרוב לאלף, מחזיק חיל האוויר. הוא נהפך לסמל המאבק "לשחרור כלבי הכבל", בטענה שלא ייתכן לתבוע מגורמים פרטיים להפסיק להתאכזר לכלבים באמצעות קשירה מתמדת בעוד המדינה עצמה נוהגת כך.

הצביטה שחש אדם כשהוא רואה כלב קשור דרך קבע מגובה בחוות דעת של מומחים. בארה"ב לבדה קשירת קבע של כלבים נאסרה והוגבלה במדינות רבות. בנוסף לפגיעה בצורך הטבעי בתנועה חופשית, כלומר בזכותו הבסיסית לחיות גם בשביל עצמו - כבילתו של כלב, שקשר חברתי הוא בעבורו צורך מהותי, גורמת לו למצוקה ולחרדות בגלל תחושת הבידוד. כיום ידוע, כי הקשר העמוק ביותר של הכלב הוא לבני קבוצתו, כלבים או בני אדם. בנייר העמדה של תנו לחיות לחיות, שכתבו עורכי הדין יונתן שפיגל ויוסי וולפסון, מצוטט קטע מספרם של ג'פרי מאסון וסוזאן מקארתי "כשפילים בוכים", המספר על כלבה שישבה במשך שבועות ליד החלון והביטה ללא הרף אל הכביש, שבו נעלמה המכונית שלקחה את הכלב שעמו חיה.

כלב קשור נתון במצוקה גם משום שהוא חש שאינו יכול להגן על קבוצתו או להימלט בשעת סכנה. התוצאה היא תופעות של דיכאון שנצפו אצל כלבים קשורים, כמו ליקוק עצמי עד זוב דם, או הליכה סביב עצמם במעגלים.

מי שיודע איזו התפרצות של שמחה יכול לעורר רק חיוך לכלב שעובר ברחוב - אינו יכול שלא לחוש עצב בראותו את כלבי הכבל קמים מהחול הלוהט ומתקרבים אל הזר המתבונן בהם מעבר לגדר בזנב מכשכש בתקווה, עד שהשרשרת מאלצת אותם לעצור.

הציבור, אומר בתגובה גורם בכיר בחיל האוויר, רואה רק את הכלבים הקשורים ולא את כל מערך הכלבנות והווטרינריה הדואג להם היטב. בכתבה של אורלי וילנאי על שדה דב בערוץ 10 טענה וטרינרית של חיל האוויר, כי יש בבסיס רוטציה בין הכלבים. ואולם, גם הגורם מודה, שיש בסיסים שבהם הכלבים קשורים "ימים על ימים". יצוין גם, שרק בעקבות גרירתו לבית המשפט על ידי תנו לחיות לחיות, הסכים צה"ל לספק בקרוב פתרונות הצללה לכלבים, הרגישים מאוד לחום.

יש דגמים רבים להחזקת כלבי שמירה שאינם כוללים קשירת קבע, כמו גדרות מקבילות, טיולים קבועים וכדומה, ולדברי הגורם הבכיר, החיל אינו מתעלם מהמחאה והוא שוקל שינויים שיכללו פיצוי לכלבים.

אפשר היה, אם כן, לשמוח, לולא הסתייגות מדאיגה, השבה וחוזרת בתגובות החיל: "במקום שלא נוכל לעמוד בהגדרות (השיפור) נעביר כלבים". על השאלה אם כלבים יועברו להמתה אמר הגורם: "כרגע ההחלטה היא שלא ניתן כלבים להמתה". כשנשאל לגבי העתיד אמר: "נצטרך לראות מה לעשות". לנוכח העובדה שבישראל הורגים קרוב ל-100 אלף כלבים בשנה מחוסר מקום - מעוררים הדברים חשש כבד.

יש לקוות שחיל האוויר, שכפי שהוא שב ומזכיר, הציל את הכלבים ממוות והעניק להם את הבית היחיד שהם מכירים, לא יתכחש לאחריותו ולא ינטוש חלק מהם רק משום שנדרש להעניק להם תנאים הולמים. לצבא יש די אמצעים כדי לספק פתרון ראוי לכמה מאות כלבים, ששירתו אותו בנאמנות.

המאבק על גורל הכלבים עבר עכשיו לוועדה שהקים השר להגנת הסביבה גלעד ארדן. גם לציבור ולעמותות, המייצגים את הכלבים, יש אחריות לדאוג שכל הסדר יכלול את כל הכלבים. אחרת, בכל פעם שנעבור בטיילת היפה בשדה דב יעורר מראהו של החול העירום, בלעדיהם, עצב עמוק לא פחות משעורר מראה הכלבים הכבולים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו