להיערך לבצורת

על משק המים בישראל להכין עצמו לשינויים שתגרום התחממות כדור הארץ

אריה איסר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אריה איסר

בכנס מדענים שהסתיים לפני כמה ימים בפאריס הגיעו המשתתפים למסקנה, שהעולם נמצא בעיצומו של תהליך התחממות. כיצד עשוי תהליך זה להשפיע על אזורנו?

בשנות ה-80 התחלנו, עמיתי ואני, לאמוד את ההשפעה העתידית של ההתחממות העולמית, באמצעות בדיקת אירועים דומים שהתחוללו בעבר והשפעתם על כמויות הגשמים. דרך הממצאים, וכן באמצעות מקורות ארכיאולוגיים והיסטוריים, ניתן ללמוד על השפעת שינויי האקלים על המערכות החברתיות, וכך לבנות תחזיות לעתיד.

מדור הזירה

המסקנה הבסיסית מהמחקרים האלה היא שהתחממות האקלים בעבר גרמה למיעוט גשמים ולסדרות של שנות בצורת באזורי האקלים הים-תיכוני, שכוללים את ישראל, ושבהם הגשמים יורדים בחורף. זאת, בניגוד לאזורים שבהם יורדים גשמי קיץ. מכאן, שבמקביל לעלייה בטמפרטורה העולמית, אזורנו יסבול מתדירות רבה יותר של שנות בצורת. ואולם, התקשינו לומר בתוך כמה זמן תתממש תחזית זו ומה תהיה עוצמת ההתייבשות.

רבים מהמדענים בכנס בפאריס העריכו שהתהליך יתעצם ב-20 השנים הקרובות, משום שהפעם ההתחממות היא קיצונית. בשל הבצורות הרבות הצפויות, על מוסדות התכנון בישראל להיערך ולתכנן מחדש את משק המים, בהתאם לתחזית זו. מאחר שמדובר בסדרות של שנות בצורת, יש צורך בהגדלת מאגרי המים הרב-שנתיים שבמערכת.

שנות היובש האחרונות הוכיחו, שלא ניתן "לסמוך" על הכנרת כמאגר. לפיכך, יש לפנות למאגרים האחרים - של מי התהום. המאגר האחד, זה המשתפל משדרת ההר המרכזית (אקוויפר ירקון-תנינים), אינו מתאים לאגירת מים רב-שנתית, משום שהוא מתרוקן במהירות דרך המעיינות המנקזים אותו. המאגר השני, שמשתרע מתחת לשפלת החוף, מתאים לשמש כמאגר רב-שנתי, מאחר שהמים זורמים בו לאט.

האם יש לשים דגש על הגדלת כמות המים במאגר שפלת החוף, או לדאוג לשיפור איכותם? כלומר, האם רוב ההשקעות צריכות להיות במתקנים שיאפשרו אגירת מים מכל הסוגים, מעל "רצפת איכות" נמוכה יחסית, או באמצעים לשמירה על איכות המים באקוויפר זה?

חשוב יותר לשים דגש על השקעות להגדלת כמות המים הנאגרים - כלומר במתקנים לטיפול בשפכים ולהחדרתם לאקוויפר - ולוותר בנושא האיכות. משמעות הדבר היא שיש לבנות מתקני המתקת מים אזוריים ומקומיים. עם זאת, יש גם לקדם את בניית מפעלי המתקת מי הים, שבעונות שפל יכולים לתרום להגדלת כמות המים המתוקים שתוחדר למאגר שפלת החוף.

יש להביא בחשבון, שכתוצאה מהשינוי האקלימי הקיצוני, עלולות להיות סדרות של שנות בצורת. במקרים כאלה, ספק אם מערכות המתקת מי הים יהיו מסוגלות לספק את הביקוש בעונות שיא. לכן, צריך לגבות אותן במערכות אספקה שיהיו מבוססות על המתקה חלקית של מי תהום מאיכות נמוכה יותר, ממאגר שפלת החוף.

המשברים הקשים במדינות שונות בשנים האחרונות, להם גורמת התחממות האקלים, צריכים לשמש תמרור אזהרה לישראל. לכן, יש לנקוט צעדים מקדימים, שיתבססו על חשיבה לא שגרתית ופתיחות לרעיונות חדשניים.

פרופ' איסר היה ראש המרכז למשאבי מים במכון לחקר המדבר של אוניברסיטת בן-גוריון בשדה בוקר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ