העיקר המריבה

דני רובינשטיין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דני רובינשטיין

כאילו לא חסר לממשלה הפלשתינית בגדה המערבית על מה לריב עם ממשלת חמאס המודחת בעזה, כעת נמצא נושא חדש: באיזה ימים תהיה חופשת סוף השבוע. חמאס בעזה דורש מפקידי הממשלה לשבות בימים חמישי ושישי, ואילו ראש הממשלה בגדה, סלאם פיאד, הודיע רשמית שחופשת סוף השבוע תהיה בימים שישי ושבת.

בשטחים הפלשתיניים יש שוני בין המגזרים השונים בקשר לחופשת סוף השבוע. פקידי הממשלה שבתו בדרך כלל בימים חמישי ושישי, ואילו המגזר הפרטי שבת בשישי ושבת. פיאד רצה להתאים בין המגזרים ולכן הורה על שינוי. בעזה סירבו, ובכמה מקרים הדברים הגיעו אפילו לחילופי מהלומות בין עובדים במשרדים שונים.

מדור הזירה

מריבה רצינית יותר התחוללה סביב שחרורו של העיתונאי הבריטי, אלן ג'ונסטון. חמאס הציג זאת כניצחון גדול שהושג במסגרת המאמצים של ממשלת אסמעיל הנייה לשמור על חוק וסדר בעזה. דוברי פתח לעגו ואמרו שכל הפרשה היתה כמו "סרט של מערב פרוע עם סיום מוצלח", לדברי נביל עמר, או "הצגה משעשעת", לדברי יאסר עבד-רבו, שטען גם כי החוטף, מומתאז דורמוש, אינו אלא כלי שרת בידי חמאס.

פעילי חמאס שלחו אותו בעבר לרצוח את מפקד המודיעין הצבאי, מוסא ערפאת, והוא עצמו הודה שניסה חמש פעמים לרצוח את מוחמד דחלאן, וקרוב לוודאי שהוא גם זה שעומד מאחורי ניסיון ההתנקשות ביו"ר אבו-מאזן באמצעות מנהרת תופת. אז שלא יספרו עכשיו סיפורים. "חמאס למעשה חטף את ג'ונסטון ועכשיו שיחרר אותו", סיכמו מקורבי אבו-מאזן.

הפלשתינאים גם רבים על תפקוד הפרלמנט שלהם, שלמעשה משותק לגמרי, משום ששליש מחבריו (נציגי חמאס מהגדה) נמצאים בכלא הישראלי. אתמול היה אמור הפרלמנט להתכנס, אך חמאס החרים את הישיבה וזו בוטלה.

שערורייה רבתי חולל האני אל-חסן, חבר הוועד המרכזי של פתח, שפתח במערכה להדחת דחלאן, ומתח ביקורת על אבו-מאזן על שאינו פותח בדיאלוג עם חמאס. אבו-מאזן ואנשיו ראו זאת כמעשה בגידה, ובהודעה רשמית נמסר שאל-חסן מודח מתפקידו כיועץ בכיר לנשיא. הסיפור לא פשוט. אל-חסן - יחד עם אחיו הבוגר ממנו חאלד, שמת לפני כעשר שנים - היה מראשוני התנועה. מוצא המשפחה מחיפה, שם היה בבעלותם המקום הקדוש אל-חאדר, הלא הוא מערת אליהו שבצלע הכרמל. אח נוסף שלהם, בילאל, המתגורר בפאריס, הוא אחד העיתונאים הפלשתינאים המוכרים ביותר.

למשפחת אל-חסן יש תומכים רבים, אבל חלקם הגדול מהסס להזדהות, מה גם שהעיתונים הפלשתיניים היומיים הגדולים ("אל-קודס", "אל-איאם" ו"אל-חיאת אל-ג'דידה") נוקטים עמדה מפורשת לטובת פתח ומצנזרים ידיעות לטובת חמאס. בשיחות טלפון מעזה מספרים רבים שאחרי שנים רבות יש בעיר וברצועה תחושה של שקט וביטחון, אבל באותם עיתונים אין לכך כל רמז.

נושא המריבה בימים אלה היה ההאשמה של אבו-מאזן כי חמאס מרשה לתאים של אל-קאעדה לפעול ברצועת עזה. הנייה הכחיש בזעם. עוד מתקוטטים בימים אלה על חלוקת המשכורות בעזה. ממשלת פיאד אמורה להעביר בימים אלה כסף שקיבלה לתשלום משכורות עובדי המדינה בעזה, אבל חוששת שפעילי חמאס ישתלטו על המשכורות. דוברי הממשלה בגדה העלו אפילו אפשרות שאנשי חמאס יתנפלו על סניפי הבנקים בעזה וייקחו משם את כספי המשכורות בטענה שגם הם נחשבים עובדי מדינה מאז שהחלו לעבוד כפקידים בממשלת חמאס.

ממשלת ישראל לא יכולה לעשות הרבה בתוך המהומה הזאת. כל הודעה ישראלית על תמיכה באבו-מאזן רק מורידה את ערכו בעיני הציבור הפלשתיני והופכת אותו למשת"פ. כדי להיחלץ מכך, מפרסם אבו-מאזן (באמצעות הוועד הפועל של אש"ף) הודעות חריפות נגד ישראל, המתארות את פעולות צה"ל בשטחים כפשעי מלחמה. זה לא עוזר לו. אתר האינטרנט של "אל-קודס" ערך סקר ושאל: את מי היית רוצה לראות כנשיא הפלשתיני? 57% אמרו הנייה, 13% אמרו אבו-מאזן. ספק אם חמאס יצליח להשתלט גם על הגדה. אבל אין ספק שללא חמאס, לא יקום שום הסדר מדיני בארץ.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ