בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שרי בשי | זמן לדין וחשבון על המצור

תגובות

עם פרסום דו"ח פאלמר, שקבע כי לישראל הסמכות למנוע הגעתן של ספינות לרצועת עזה, נשמו עובדי יחידת ההסברה של משרד החוץ לרווחה: בתום 15 חודשי עבודה מאומצת, הצליחו מומחי היחצ"נות לעצור את המפולת המדינית שנוצרה בעקבות המשט הטורקי והביקורת העולמית שהפנה לסגר שהטילה ישראל על רצועת עזה.

בעקבות הלחץ שיצר המשט, וכתגובה ישירה אליו, הכריז ראש הממשלה שהוא מוותר על "סגר אזרחי" כדי לעמוד על "סגר ביטחוני". הבטחה זו, יחד עם מסקנות ועדת פאלמר ובלימת יציאתן של רוב ספינות המשט האחרון, חילצו, לעת עתה, את הממשלה מלחץ לשנות את מדיניותה בעזה.

כעת הגיע הזמן שהפוליטיקאים יתנו דין וחשבון על הסגר למי שהסגר הזה אמור לשרת אותו - הציבור הישראלי. לציבור הישראלי לא צריך להסביר שירי רקטות על אזרחים בדרום הארץ הוא בלתי נסבל וגם פשע מלחמה, ולא צריך לשכנע אותו כי ההסלמה בירי מהרצועה מחייבת את מקבלי ההחלטות לפעול.

דווקא מהסיבות הללו, לציבור הישראלי מגיע דין וחשבון באשר למדיניות שהפוליטיקאים קבעו ומיישמים, מבלי שטרחו לעצור ולבחון את יעילותה. ומשום שהדמוקרטיה חשובה לנו, מגיע לנו דין וחשבון גם על מידת ההתאמה של הסגר למשפט הבינלאומי ולערכי היסוד שרוב אזרחי המדינה מאמינים בהם, הכוללים איסור על פגיעה מכוונת באזרחים, בין אם באשקלון ובין אם בחאן יונס. אף על פי שוועדת פאלמר מתחה ביקורת על ההגבלות שישראל מוסיפה להטיל על מעבר אנשים וסחורות במעברים היבשתיים, היא הכריעה רק בעניין סמכותה של המדינה לעצור ספינות, והשאירה לציבור הישראלי את ההכרעה באשר למדיניות הסגר.

מאז ההשתלטות של תנועת החמאס על עזה ביוני 2007, מנהלת ישראל מדיניות שהיא כינתה, (בתגובה לעתירה שהגישה לבג"ץ עמותת "גישה"), "לוחמה כלכלית", המיועדת לשתק כל פעילות כלכלית ברצועת עזה, במטרה להחליש את חמאס. מסמכים שנחשפו במסגרת הליכי חוק חופש המידע גילו שבכירי הצבא עמלו על נוסחאות מתמטיות שקבעו במדויק את כמות המזון שיאפשרו לתושבי עזה לצרוך, לרבות הרשאה לרכוש חומוס "נקי", אך איסור על חומוס בטחינה וצנוברים.

בעקבות אירועי המשט במאי 2010, ביטלה ממשלת נתניהו את האיסור על הכנסת חומרי גלם ומוצרי צריכה לעזה. אולם הממשלה מוסיפה לאסור על הכנסת חומרי , הוצאת סחורות למכירה מחוץ לעזה, ומעבר של אנשים בין הרצועה לגדה - ללא הצדקה ביטחונית של ממש, וכהמשך של המדיניות הגורסת כי שיבוש החיים בעזה יאפשר לילדי שדרות לישון בשקט.

ההגבלות חוסמות את הדרך בפני נשות עסקים מעזה המבקשות להגיע להשתלמויות מקצועיות בגדה וסטודנטים שהתקבלו שם לאוניברסיטאות. כמה בעלי מפעלים כבר פיטרו את עובדיהם, כי ללא אפשרות למכור, אין טעם לייצר. 83% מהמפעלים בעזה משותקים כיום או מופעלים בתפוקה חלקית. מקצת העובדים המפוטרים, המחפשים פרנסה חלופית, מתמודדים על 40 אלף המשרות שמציע שלטון חמאס, ואחרים מתפרנסים מכלכלת המנהרות, שבהן עוברים חומרי בנייה באין מפריע, כאשר המרוויח העיקרי הוא שלטון חמאס הגובה על כך מסים.

שני הצדדים הצליחו לשבש את תקינות החיים האזרחיים, הן באשקלון הן בעזה. הגיע הזמן שהממשלה תיתן דין וחשבון על מדיניותה הכושלת כלפי עזה, מדיניות שאינה מספקת פתרון לתושבי הדרום הארץ ושמונעת מ-1.5 מיליון בני אדם המתגוררים בעזה ואינם מעורבים בלחימה את האפשרות לבנות חברה בריאה ומשגשגת, ובה גישה להשכלה, לעצמאות כלכלית ולמשאבים הנוספים שעשויים להוביל ליחסי שכנות טובים יותר עם מדינת ישראל.

הכותבת היא מנכ"ל "גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע"



שרידי מנהרה שהופצצה בעזה. מדיניות כושלת שאינה פותרת דבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו