בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נחמיה שטרסלר | מי המשוגע שנוסע נגד הכיוון

תגובות

לנוכח תאונות הדרכים הרבות בעת האחרונה, טילפנה רחל לבעלה שמוליק: "תקשיב יקירי, שמעתי עכשיו בחדשות שיש נהג אחד שנוסע בכביש 6 נגד הכיוון, אז תיזהר". שמוליק הקשיב וענה: אני עכשיו בכביש 6, ואני אומר לך שלא מדובר בנהג אחד בלבד שנוסע נגד הכיוון, אלא במאות! מה קורה להם, השתגעו?

ובכן, מי כאן המשוגע? זה שנוסע נגד הכיוון, או כל המאות האחרים? ומי המשוגע בתחום הכלכלי? זה שקורא עכשיו לממשלה להגדיל הוצאות ולהרחיב גירעון, או כל אותן מדינות באירופה שלא רק שאינן מגדילות הוצאות, אלא מקצצות בתקציב באופן חד?

השבוע אמר נשיא הבנק המרכזי האירופי, ז'אן-קלוד טרישה, שעל ממשלת איטליה לפעול במהירות להורדת הוצאות הממשלה, לביצוע רפורמות והפרטות ולצימצום הגירעון בתקציב כך שב-2013 הוא יתאפס. הסיבה לכך היא החוב הציבורי האיטלקי האדיר, 1.9 מיליארד יורו, שהם כ-110% מהתוצר המקומי הגולמי האיטלקי. כי האיטלקים רצו לעבוד מעט, לנפוש הרבה, וגם ליהנות ממערכת רווחה שנותנת הכל לכולם. עד שהתמוטטו.

בניסיון למנוע פשיטת רגל החליטה ממשלת איטליה על קיצוץ של 45 מיליארד יורו בחמש שנים, ופירוש הדבר פחות שירותים, הורדות שכר והקפאת קבלת עובדים לשירות הממשלתי.

אבל לא רק איטליה בצרות. מדינות רבות באירופה שחגגו בשנים האחרונות נמצאות במצב דומה. הן צימצמו את שבוע העבודה, הגדילו את מספר ימי החופשה, שיפרו את התנאים הסוציאליים, איפשרו לצאת לפנסיה בגיל 55-60 וסיבסדו הוצאות על חינוך. אבל עכשיו התברר להן שהחוב הציבורי גבוה מדי, דירוג האשראי שלהן יורד, והמשק נתקע במיתון ובאבטלה. בספרד האבטלה היא 20%, ובקרב הצעירים 40%! לכן גם ספרד נאלצת לקצץ 8% מהתקציב, ולהוריד 5% מהשכר במגזר הציבורי.

גם יוון במשבר קשה. היא מקצצת עכשיו 14.3 מיליארד יורו בביטוח הלאומי, בבריאות, בהשקעות, בביטחון, וגם בשכר במגזר הציבורי. אירלנד מקצצת 4 מיליארד יורו בביטוח הלאומי ובשכר במגזר הציבורי. וגם בריטניה מקצצת סכום אדיר כדי למנוע את הורדת דירוג האשראי. היא מקצצת 84 מיליארד ליש"ט על פני ארבע שנים, והמשמעות היא צמצום של 500 אלף משרות במגזר הציבורי, קיצוץ ממוצע של 19% במשרדי הממשלה, ושילוש שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה מ-3,000 ליש"ט לשנה ל-9,000 ליש"ט. לידיעת הסטודנט איציק שמולי.

האמריקאים, שחגגו בכל שנות האלפיים, נקלעו עכשיו למשבר עמוק. הבורסה נופלת, האבטלה ממריאה (ל-9%) וברק אובמה, "המרחיב הלאומי", נאלץ לשנות כיוון ולהגיש תוכנית קיצוצים של 2.1-2.4 טריליון דולר, שתתפרס על פני עשר שנים, במטרה לצמצם גירעון ולהוריד את החוב הציבורי הגדול.

במדינות האלה האזרחים לא חולמים אפילו לתבוע מהממשלה הגדלת הוצאות. שם הציבור לא רק שאינו גומר את החודש, הוא אינו מצליח להתחיל אותו אפילו כי שכר העבודה יורד, האבטלה עולה והקצבאות מקוצצות.

למזלנו הרב, אצלנו לא דרוש קיצוץ. בינתיים לא. כי נהגנו באחריות ב-26 השנים האחרונות; קיצצנו בהוצאות הממשלה, התייעלנו, הורדנו מסים, ביצענו רפורמות מקיפות, הפרטנו חברות ממשלתיות, וכך צמחנו והורדנו את החוב הציבורי מרמה של 200% מהתוצר ב-1985 לרמה של 75% כיום. המדיניות האחראית הזאת, היא שהביאה לצמיחה, להורדת האבטלה, ולמצב שבו אפשר להקצות משאבים לטיפול בבעיות חברתיות.

לכן נכון להקשיב לתביעות המחאה החברתית וגם לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב כדי להיענות לתביעות המרכזיות. אך תמיד יש לזכור את התנאי היסודי: כל פתרון מוכרח להתבצע בתוך המסגרת, בלי פריצה תקציבית.

הרי ברור שמי שנוסע נגד הכיוון הוא המשוגע, לא כל האחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו