במחילות עיר דוד

דני רובינשטיין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דני רובינשטיין

חשיפת האתרים העתיקים המתבצעת בגבעת עיר דוד, במורד שמדרום לחומת העיר העתיקה של ירושלים, היא קרוב לוודאי המפעל הארכיאולוגי המרשים ביותר כיום בארץ. בביקור במקום בחג הסוכות אפשר היה לראות אלפי מטיילים, תיירים וישראלים. הם סיירו במרכז המבקרים שבמעלה הגבעה, ירדו לחלל הגדול של פיר וורן, על שם הקצין הבריטי הנודע, חוקר ירושלים, צ'רלס וורן, שגילה אותו לפני 140 שנה, והמשיכו משם לחפירות החדשות, יחסית, בבריכת השילוח. מי שהתאמץ יכול היה להציץ, מבעד לגדר, בחפירות העמוקות המתבצעות בשטח שנקרא חניון גבעתי, ובשטח נוסף המשתרע במורד דרומה.

הגילויים מרתקים: קטעי רחובות קדומים, מפעלי מים שעומדים על מקומם מאז שנבנו לפני יותר מאלפיים שנה, שרידי ארמונות שקשה לזהותם, מפני שבגבעת עיר דוד נמצאו כ-20 שלבי יישוב, מאז נוסד המקום ועד ימי הביניים.

מדור הזירה

הגילויים כרוכים בשורה של בעיות. רובן ככולן פוליטיות. מכיוון שירושלים תעמוד במרכז המו"מ העתיד להתחדש בקרוב בין ישראל לפלשתינאים - אין מנוס מלהתייחס לבעיות הללו.

החפירות במקום מנוהלות על ידי ארכיאולוגים, בסמכות וברשות, אבל ניהול האתרים השונים נמצא למעשה בידי עמותת אלע"ד (אל עיר דוד), שהוקמה לפני יותר מ-20 שנה ושמה לה למטרה ליישב יהודים במקום. יש עמותות דומות לה, שקונות נכסים ומיישבות יהודים (בעיקר תלמידי ישיבה) בשכונות ערביות של מזרח ירושלים, והדברים מוכרים. ואולם, אין דומה לעמותה זו שהפכה לאימפריה של ארכיאולוגיה ותיירות. בראשה עומד דוד (דוידל'ה) בארי, איש נמרץ שמצליח לגייס ממון ותמיכה, ועבודתו הרחיבה את פעילות העמותה בנושאי ארכיאולוגיה ותיירות גם מעבר לעיר דוד.

התיישבות מכוונת של יהודים בלב שכונות ערביות במזרח ירושלים היא מעשה התגרות פסול. כבר לפני 30 שנה ביקש מוחמד סעיד בורקאן לקנות בית ברובע היהודי בעיר העתיקה ובקשתו נדחתה. הוא פנה לבית המשפט העליון והשופט חיים כהן, שסירב לו, קבע כי אין שום אפליה בכך שליהודים יהיה, כבעבר, רובע משלהם. "רובע רובע ועדתו", כתב השופט. אחרי שהמדינה דחתה את בורקאן, מדוע שהשכונות הערביות לא יישארו כאלה?

מתיישבי עמותת אלע"ד בפאתי כפר השילוח (סילוואן) רכשו בעיקר בתים ואדמות שנקנו בשעתם על ידי הברון רוטשילד. כך נוהגות גם עמותות דומות במזרח ירושלים, המאתרות אדמות ונכסים שנקנו לפני 1948 על ידי יהודים ותובעות בעלות עליהם. הערבים, לעומת זאת, לא יכולים לדרוש נכסים שהיו להם בקטמון, ביפו, בחיפה ובכל ישראל, מפני שבשנות ה-50 חוקקה הכנסת חוק רטרואקטיווי הרחוק מלפאר את ספר החוקים שלנו - והמונע מהערבים לקבל את רכושם.

אף כי ההתיישבות של עמותת אלע"ד בכפר השילוח פסולה - אין סיבה להתנגד לחפירות הארכיאולוגיות המתבצעות בחסותה. זהו למעשה המשכו של המחקר הארכיאולוגי המקיף שנעשה ברובע היהודי, בחומה הדרומית של הר הבית, ובמקומות נוספים במזרח ירושלים. יש הטוענים שאנשי אלע"ד מנצלים את הארכיאולוגיה, מגייסים אותה לצורכיהם הפוליטיים, מגיירים אותה בחפשם שרידים יהודיים בלבד. ייתכן. אבל מי יכול שלא להתרגש מהתוספת החשובה ללימוד עברה של ירושלים, הנחשפת עתה בחפירות עיר דוד.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ