נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר
נחמיה שטרסלר

יש חוק אחד איום ונורא, שמנסה לחסל את הדמוקרטיה, להרוס את הכנסת, לפגוע במשק ולהוביל את המדינה אל סף רודנות ממש. כל חברי הכנסת נגדו. ח"כ ראובן ריבלין כשהיה יו"ר הכנסת כינה אותו "חוק מבטל כנסת", דליה איציק, היו"ר הנוכחי, אומרת שלא תאפשר "להפוך את הכנסת למיותרת", וח"כ סטס מיסז'ניקוב, יו"ר ועדת הכספים, אומר שהחוק הוא "אנטי דמוקרטי ולא ראוי".

מדובר בחוק ההסדרים, החוק המתלווה לחוק התקציב זה 22 שנה ונהפך לחלק בלתי נפרד ממנו. בעוד חוק התקציב קובע את גודל ההוצאה הציבורית ואת חלוקתה בין המשרדים, חוק ההסדרים קובע את השינויים המבניים והרפורמות שיביאו את המשק להעלאת רמת התחרות, להורדת מחירים, לצמיחה מהירה ולירידה באבטלה.

מדור הזירה

בתחילת שנות ה-90 פתח חוק ההסדרים את המשק ליבוא מתחרה מדרום מזרח אסיה וכך איפשר לציבור לקנות היום חולצה ב-20 שקל במקום ב-100 וטלוויזיה ב-800 שקל במקום ב-800 דולר. החוק הביא את התחרות לענף התקשורת - בלעדיו היה הציבור ממשיך לשלם מחירים מופקעים לחברת פלאפון ועל שיחות בינלאומיות.

את צה"ל הצליחו להעביר לפנסיה צוברת רק בעזרת חוק ההסדרים, ואת השופטים הורידו לפנסיה של 2% לשנה (במקום 7% לשנה) רק בעזרת אותו חוק איום ונורא. גם פתיחת שוק הדלק והגז לתחרות נעשתה באמצעות חוק ההסדרים. בלעדיו לא היתה עוברת החקיקה למען שמים פתוחים ומשרד התעשייה לא היה מקים רשות לסחר הוגן. המעבר מקצבאות לעבודה בוצע גם הוא בעזרת חוק זה, וגם הרפורמה בדואר, בנמלים ובפנסיה. וזאת רשימה חלקית ביותר.

החוק לא נעשה במחשכים, כפי שטוענים הח"כים המובילים את מסע השיסוי נגדו. קודם שהוא מגיע לכנסת הוא עובר סינון קפדני של היועץ המשפטי לממשלה, והיועץ מוציא ממנו כל הצעת חוק שאינה קשורה לביצוע תקציב המדינה. לח"כים ניתנו השנה 11 שבועות כדי ללמוד את סעיפיו, להתווכח עליהם ואף לשנותם, אך הם רוצים לחסל את כולו. מדוע?

כי אין הם רואים לנגד עיניהם את טובת המשק. הם לא מחפשים את ייעול משק הגז הביתי, התחבורה הציבורית, קופות החולים, התקשורת, החשמל, המים, הביוב - רפורמות חשובות, הכלולות בחוק ההסדרים הנוכחי. הח"כים מחפשים רק כוח והשפעה. הם רוצים, שכל הרפורמות יעברו לוועדות הכנסת השונות - ואז בעלי ההון, הלוביסטים, עורכי הדין, הוועדים הגדולים וחברי מרכז המפלגה יעלו לרגל אליהם במשך כל השנה כדי ללחוץ ולהתחנן לביטול הרפורמות. בשנה שעברה, למשל, כל רפורמה שפוצלה מחוק ההסדרים והועברה לאחת מוועדות הכנסת לא חזרה משם. היא פשוט מתה בוועדה.

המאבק של הח"כים בחוק ההסדרים גרם לכך, שהחוק הלך והצטמצם בשנתיים האחרונות. כבר השבוע נכנע שר האוצר, רוני בר-און, ללחצים של דליה איציק והוציא מהחוק שליש מהרפורמות, ומיסז'ניקוב מבטיח להוציא מהחוק עוד מספר לא מבוטל של שינויים ורפורמות - כי גם הוא רוצה לקבל את ליטרת הבשר שלו בתקשורת הפופוליסטית.

במציאות האפורה בכנסת, הלוביסטים (נציגי האינטרסנטים ובעלי ההון) יוצרים קשר אישי עם הח"כים והופכים אותם למריונטות ומדריכים אותם איך להצביע כדי לטרפד את הרפורמות. אבל מיסז'ניקוב מבטיח לחסל את החוק לגמרי כבר בשנה הבאה. אם הוא וחבריו יצליחו במשימה, המשק יחזור לדשדש במי אפסיים. רמת החיים תרד יחסית למדינות המערב, רמת התחרות תרד אף היא, המחירים יעלו ושיעורי האבטלה יהיו מאיימים יותר.

עד שיום אחד, כשהמשבר הבלתי נמנע יגיע, יתעוררו כולם, כולל מתנגדי החוק דהיום, ויגידו: דרוש לנו חוק הסדרים חדש, דרושות לנו רפורמות, כי איננו רוצים לפגר אחרי העולם. חבל רק, שנצטרך לעבור משבר כלכלי נוסף כדי להכיר בחשיבות חוק ההסדרים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ