בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שובה של הרפואה הציבורית

ההחלטה לצמצם את הביטוחים המשלימים תמנע יצירת שני סלי בריאות לשני סוגי חולים

תגובות

ההצבעה הגורפת השבוע בוועדת הכספים של הכנסת בעד הוצאת תרופות מצילות ומאריכות חיים מתוכניות השב"ן (הביטוחים המשלימים), ובעד הוספת חצי מיליארד דולר לסל הציבורי בשלוש השנים הקרובות (מעבר למיליארד שהושג על ידי שר הבריאות), היתה הצבעה בעד חיזוק הרפואה הציבורית בישראל ובעד שמירת עקרונותיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

תוכניות הביטוחים המשלימים בקופות החולים הוסדרו לראשונה ב-1998 כדי לאפשר אספקת שירותי בריאות שאינם בהכרח חיוניים, בהנחה ששירותי בריאות חיוניים ומצילי חיים צריכים להיכלל בסל הבסיסי. עיקרון זה, שנשמר במשך יותר מעשור, נפרץ לראשונה ב-2004 על ידי קופת חולים מאוחדת, שבתוכנית השב"ן שלה ("מאוחדת שיא"), נכלל מספר זעום של תרופות.

בסוף ינואר 2007 אושרה לתוכנית השב"ן של שירותי בריאות כללית תוכנית הכוללת תרופות לחולי סרטן ("כללית פלטיניום"), וכחודש אחר כך נפרץ העיקרון כליל, עת יצאה מכבי שירותי בריאות בתוכנית שב"ן, הכוללת את כל התרופות שמחוץ לסל. מנגנון ההצטרפות שאושר לתוכנית היה אובליגטורי.

במתווה זה של התפתחות, תוכניות השב"ן כבר לא היו מצויות בשולי העשייה הרפואית. הכללתן של כל התרופות המצילות ומאריכות חיים בתוכניות השב"ן הפכה תוכניות אלה לתוכניות העוסקות בלבה של העשייה הקלינית. להתפתחות זו, אם לא היתה נעצרת, עשויה היתה להיות השפעה רבה על אופיה הציבורי של מערכת הבריאות הישראלית.

פתרון הרובד הנוסף בשב"ן היה עשוי להותיר יותר מ-30% מהאוכלוסייה (יותר מ-2 מיליון איש), ללא תרופות חיוניות. אם נוסיף לכך את העובדה ששיעור חסרי הרובד הנוסף בשב"ן בקרב קשישים ומעוטי הכנסה הוא גבוה עוד יותר, נבין עד כמה מתווה זה של התפתחות מעלה סוגיות קשות של פגיעה באופיה הסולידרי של מערכת הבריאות.

הדינמיקה של התפתחות הכללת תרופות מצילות חיים בביטוחים המשלימים של הקופות, אם לא היתה נעצרת, היתה עשויה ליצור בתוך זמן קצר שני סלי בריאות לשני סוגי חולים. הסל הבסיסי היה מעודכן באופן חלקי ביותר ורוב השיפורים הטכנולוגיים ברפואה היו מתועלים לסל המשלים. בתוך זמן קצר היו נוצרים שני סוגי חולים, באותה מערכת בריאות, הזכאים לשני סוגים של סלי בריאות: סל בסיסי צונח וסל משלים צומח.

רשימת החסרונות של הרובד הנוסף בתוכניות השב"ן אינה מסתכמת רק בבעיית השוויוניות. לפתרון זה, אם לא היה מבוטל, היו עשויות להיות גם השלכות על איכות כלל שירותי הבריאות והן על יעילות נתינתם: בעוד שכיום יש מנגנון תעדוף לאימוץ תרופות וטכנולוגיות חדשות ברמה לאומית ("ועדת הסל"), שבו נשקלים שיקולים אתיים, קליניים וחברתיים, כמו גם שיקולי עלות-תועלת, התפתחות הפתרון השב"ני היתה יוצרת מנגנון תעדוף נפרד לכל קופה, ובסופו של יום היינו עלולים להימצא במצב שבו לכל קופה יהיה סל שירותי בריאות משל עצמה, תמורת פרמיית בריאות השונה מקופה לקופה.

במציאות זו, אחת הדרכים לעודד הצטרפות מבוטחים לתוכניות השב"ן היתה יכולה להיעשות על ידי אימוץ פרקטיקה המעודדת פגיעה בסל הבסיסי והסטה של מענים רפואיים לסל המשלים. במציאות זו היינו עשויים להיות עדים לפרשנות קשוחה ודקדקנית לגבי תכולת הסל הבסיסי, שכן ככל שתכולת הסל הבסיסי ותנאי נתינתו יהיו יותר גרועים, כך יתרחב מעגל המועמדים לסל המשלים.

הסתכלות ארוכת טווח על מתווה הפתרון השב"ני מלמדת שפתרון זה, אלמלא בוטל, היה עשוי לפגוע פגיעה אנושה בעקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מתווה זה היה עשוי להביא לגידול בהוצאה הלאומית לבריאות, לגידול במימון הפרטי לבריאות (כבר כיום רבע מהוצאות משקי הבית על בריאות מוצא על ביטוחים משלימים), לבעיות של שוויוניות ויעילות וכל זאת מבלי שבריאות הציבור תשתפר. הפתרון השבנ"י היה עשוי לגרום בטווח הארוך לתזוזה נוספת בכיוון הפרטת מערכת בריאות ולעירוב לא יעיל ולא שוויוני של המערכת הציבורית עם המערכת הפרטית.

מאחורי ההחלטה על ביטול הרובד הנוסף בביטוחים המשלימים שהתקבלה בממשלה ובכנסת (ואשר מצויה עתה לפני אישור סופי בקריאה שנייה ושלישית) עומדת התפישה הקובעת שמקומן של תרופות מצילות חיים הוא בסל הבסיסי שלו זכאי כל תושב במדינת ישראל. מאחורי ההחלטה להקצות יותר מ-400 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים הקרובות להוספת תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל הבסיסי, עומדת ההכרה בזכותו של כל תושב לשירותי בריאות איכותיים.

שתי ההחלטות שהתקבלו פה אחד על ידי כל סיעות הבית מהווים צעד חשוב ביותר לחיזוק איכותה, יעילותה ואופיה הציבורי-שוויוני של מערכת הבריאות הישראלית.

הכותב הוא סמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו