בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדעון לוי | תסמכו על חוסני ופואד

139תגובות

לפני שלושה-ארבעה ימים עוד היתה מצרים בידינו. צבא הפרשנים, כולל המומחה שלנו בהא הידיעה למצרים, בנימין בן אליעזר, אמרו ש"הכל בשליטה", שאין דין קהיר כדין תוניס ושמובארק חזק. בן אליעזר סיפר ששוחח בטלפון עם בכיר מצרי, וזה הבטיח לו שאין מה לדאוג. תסמכו על פואד ועל חוסני, עוד רגע ושניהם לשעברים.

בליל שבת התהפך הכל. הסתבר שהערכות המודיעין הישראלי, שדוקלמו לעייפה בפי הפרשנים מטעם, שוב לא הצטיינו, איך לומר, בדיוק מופתי. העם המצרי אמר את דברו, לא מתיישר, בחוצפתו, עם משאלות הלב הישראליות. רגע לפני שגורלו של מובארק נחרץ, הגיעה עת הפקת הלקחים הישראליים.

לא חושך מצרים אלא אור היאור: סופו של משטר שנשען על כידונים - ידוע מראש. זה יכול להימשך שנים, והנפילה באה לעתים ברגע הפחות צפוי, אבל סופה שתקרה. לא רק דמשק ועמאן, טריפולי ורבאט, טהראן ופיונגיאנג, גם רמאללה ועזה מועדות לטלטלה. קו פרשת המים של החלוקה הצבועה והמתחסדת של ארה"ב והמערב למדינות "ציר הרשע" מזה, ול"מתונות" מזה, חרב: אם כבר ציר רשע, כי אז כל המשטרים הלא-דמוקרטיים, כולל ה"מתונים", ה"יציבים" וה"פרו-מערביים". היום מצרים ומחר פלסטין; אתמול תוניס ומחרתיים עזה. לא רק שלטון הפתח ברמאללה ומשטר החמאס בעזה מועדים ליפול, אלא אולי גם, יום אחד, הכיבוש הישראלי, שבוודאי עונה על כל הקריטריונים של רודנות פשע ומשטר רשע. גם הוא נשען רק על רובים. גם הוא שנוא על ידי כל שכבות העם הנשלט, גם אם זה ניצב חסר אונים, לא מאורגן ולא מצויד, מול צבא גדול. מסקנה ראשונה: מוטב לסיימו בטוב, בהסכמים שמבוססים על צדק ולא על כוח, רגע לפני שההמונים יאמרו את דברם ויצליחו את החושך לגרש.

מסקנה שנייה, חשובה לא פחות: בריתות עם משטרים לא אהודים עלולות להיקרע באחת. כל עוד ימשיכו ההמונים במצרים, ובעולם הערבי כולו, לחזות בתמונות הרודנות והאלימות משטחי הכיבוש, ישראל לא תוכל להיות מקובלת, אפילו היא מקובלת על כמה משטרים. המשטר במצרים הפך לבעל ברית של הכיבוש הישראלי. המצור המשותף על עזה הוא ההוכחה הניצחת לכך. העם המצרי לא אהב זאת. הוא מעולם לא אהב את הסכם השלום עם ישראל, במסגרתו התחייבה ישראל "לכבד את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני" - ומעולם לא קיימה. תחת זאת קיבלו בני העם המצרי את מראות "עופרת יצוקה".

כדי להתקבל במרחב, לא די בקומץ השגרירויות; צריך גם שגרירויות של רצון טוב, דיוקן צודק ומדינה לא כובשת. ישראל צריכה לפלס דרכה אל לב העמים הערביים, שלא יסכימו לעולם להמשך הדיכוי של אחיהם, גם אם שרי המודיעין של ארצותיהם ימשיכו לשתף פעולה עם ישראל. אם יש דבר אחד משותף לכל פלגי האופוזיציה המצרית, זוהי האיבה הרושפת לישראל. עכשיו יעלו נציגיהם לשלטון, וישראל תיקלע למצב קשה. גם מההישג המדומה, שבו הרבה בנימין נתניהו לנופף - הברית עם המשטרים הערבים ה"מתונים" נגד איראן - לא יוותר דבר. הברית האמיתית עם מצרים ואחיותיה יכולה להיות מבוססת רק על סיום הכיבוש, כרחש לב העם המצרי, ולא על אויב משותף, כאינטרס של משטרו.

המוני העם במצרים - שימו לב: על כל שכבותיו - לקחו את גורלם בידיהם. יש משהו מרשים ומשמח בכך. שום כוח, גם לא זה של מובארק שכה חביב על בן אליעזר, לא יוכל להם. בוושינגטון כבר הבינו את גודל השעה, מיהרו להתנער ממובארק וניסו לשאת חן בעיני עמו. זה צריך לקרות מתישהו גם בירושלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו