בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מאיר גלבוע | הודאות שווא אינן הבעיה

5תגובות

התעלמות מהמציאות והבאת "הוכחות" ממקרים בודדים, גם אם קשים, מוכיחות פעם נוספת את "הטיית האישוש" - הנטייה להתעלם מעובדות לשם הוכחת דעתנו. כך מחלץ פרופ' ישעיה נבנצל מסקנה, כי דרישה במשפט הפלילי לתוספת ראייתית המעוגנת "במציאות האובייקטיבית", תיצור "תמריץ לחוקרים למקד את מאמציהם באיסוף ממצאים מהשטח במקום בחילוץ הודאות" ("רוח חדשה במשפט הפלילי", "הארץ", 23.2).

שיעור החשודים המודים בחקירות משטרה נמוך מ-50%, ולא עומד על 95% כפי שעולה מדברי פרופ' נבנצל (הוא בוודאי מתכוון גם להודאות במסגרת הסדרי טיעון, אך במקרה כזה אין מדובר בחקירה משטרתית, וגם אז הנתון אינו מדויק). המקרים המובאים להוכחת טענתו נבחנו בבתי המשפט, וטענות על הודאות שווא נדחו. רומן זדורוב הורשע בבית המשפט המחוזי. רצח דני כץ נבדק על ידי מספר ערכאות, לרבות במשפט חוזר.

איש מהטוענים, לרבות אנשי משפט ואנשי התנועה להפחתת מעמד ההודאה, לשיעור גבוה של הרשעות מוטעות בכלל ושל הרשעות מוטעות בעקבות הודאות שווא - לא ערך מעולם מחקר בישראל על ה"תופעה", ואין בידיו כל נתון על מספרם ושיעורם של מקרים כאלה. פעם אחר פעם נתלים הטוענים בנתונים מחו"ל (שם תהליכי החקירה והמשפט שונים) ובמקרים ידועים מעטים, שאירעו על פני כמעט 40 שנה, בהם פרשת ברנס וסיפורה של כנופיית מע"צ, שאמנם עוררו הד ציבורי רב, אך נשארו בודדים.

גם הקריאה לחוקרים להתמקד באיסוף ראיות מדעיות אובייקטיוויות בטעות יסודה. היא מבוססת על התפישה שיש בחקירת הזירה כדי להגדיל במידה משמעותית את סיכויי פענוח העבירות, ולא היא.

משטרת ישראל משקיעה מאמץ ומשאבים עצומים בשכלולה של המחלקה לזיהוי פלילי ובחקירת זירות העבירה. זירות של פשעים חמורים נחקרות על ידי חוקרי זירה בעלי הכשרה מקצועית ארוכה ויסודית מאוד, העמלים למיצוי כל הראיות האפשריות. לפי נתוני המשטרה, נבדקות יותר מ-150 אלף זירות עבירה בשנה. ואולם, למרות מאמצים אלו, תרומתם של הממצאים מחקירות הזירה לפענוח העבירות נמוכה. המשטרה מפענחת כ-4,000-4,500 טביעות אצבעות, ומאות בודדות של דגימות דנ"א בשנה. מספר הגילויים על פי ראיות מדעיות אחרות הוא מזערי. גם במדינות מפותחות בעולם שיעור העבירות, המפוענח בסיוע ראיות מדעיות, נמוך מ-10% מכלל העבירות המפוענחות.

שיעור ההודאות בחקירה משטרתית עומד על כ-20%-30%, ומתוך התיקים שבהם מוגש כתב אישום, שיעור הנאשמים שהודו בחקירה הוא כ-50%. בחלק ניכר מהמקרים הללו לא היה ניתן להגיש כתב אישום ללא ההודאה. גם ככה, מספר כתבי האישום המוגש מדי שנה הולך ויורד וההרתעה נשחקת.

שינוי מהותי במעמד ההודאה, בלא מתן כלים לשמירת האיזון, עשוי להעלות את המחיר החברתי של הפשיעה, דבר שהחברה הישראלית תתקשה לעמוד בו. בשנים האחרונות נוספו, ובצדק, הגנות חדשות מפני הודאות שווא, כגון תיעוד חקירות בווידיאו, פסילת הודאות שניתנו מבלי שנשמרו זכויות החשוד ועוד. הגנות אלו, יחד עם הכשרה מקצועית מעמיקה יותר של החוקרים במשטרה בכלל, ובהבחנה בין שיטות תשאול לגיטימיות לבין שיטות פסולות שעלולות להביא להודאות שווא בפרט, פיקוח מקצועי על החקירות וטיפוח תרבות של טוהר מידות ודיווח אמת - ייתנו תשובה הולמת לבעיה של הודאות שווא, שלפי הידוע מצומצמת ביותר.

ד"ר גלבוע שירת כניצב משנה במשטרת ישראל, ומלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו