בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלון עידן | הכל דיבורים

123תגובות

בשבוע שעבר יזם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שיחה עם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל. הוא התקשר כדי להביע את אכזבתו מכך שגרמניה הצביעה במועצת הביטחון של האו"ם בעד גינוי ההתנחלויות. על פי הדיווח מרקל השיבה: "איך אתה מעז? אתה הוא זה שאיכזב אותנו. לא עשית מהלך אחד לקידום השלום". בעקבות התוקפנות של מרקל, נתניהו הבטיח כי "אשא נאום מדיני חדש בתוך שבועיים-שלושה".

זו אנקדוטה קטנה שמלמדת משהו על מצבו התודעתי הנוכחי של נתניהו. כדי להתקשר ולגעור במנהיגת גרמניה צריך שתהיה למתקשר תחושת כוח וסמכות מסוימת מול האובייקט הנזוף. ואולם לנתניהו - גם בזכות שר החוץ שמינה - אזלו הכוח והסמכות מול מדינות מפתח; הוא נתפש כדברן נטול כיסוי, מורח זמן סדרתי. העובדה שיזם את שיחת הטלפון מלמדת שנתניהו נמצא בוורטיגו מסוים ביחס למיקומו בגלובוס: הוא עדיין לא הפנים את מעמדו החדש, המוחלש, המגוחך משהו.

את הגיחוך הרוויח נתניהו בעזרת אסטרטגיה שמפרידה באופן אובססיבי בין שתי ספירות עקרוניות: דיבור ופעולה. ראש ממשלת ישראל מתעקש שלא להפגיש בין שתי הספירות האלו. הספירה שבתוכה פועל נתניהו ביחס לעולם היא ספירת הדיבור: נתניהו מבטיח דברים ומצפה שהמלים עצמן יאפשרו את המשך המציאות. הוא נשא את נאום בר-אילן, ולמרות שהמלים מאותו נאום לא קיבלו ייצוג ממשי בשטח, הוא ציפה שעצם הדיבור על השינוי ישמר את המצב.

ההצבעה במועצת הביטחון כללה 14 מדינות, שתמכו בגינוי הבנייה בהתנחלויות, ואת ארצות הברית שהטילה וטו. הסיבה שה-14 הצביעו בעד גינוי הבנייה בהתנחלויות היא פשוטה: הן אכן מגנות את הבנייה בהתנחלויות. כלומר, הפעולה המילולית של הגינוי קשורה קשר ישיר לעמדה המעשית של אותן מדינות. מתקיימת קורלציה בין שתי הספירות: דיבור ופעולה.

נתניהו התקשר למרקל מפני שהמפגש הזה בין דיבור לפעולה מסוכן בעבורו. הוא התקשר כדי לוודא שגרמניה לא מתכוונת להעביר באופן עקרוני את כובד המשקל ממלים למעשים. במציאות נורמלית, שיחת הטלפון הזאת היא מעשה של אבסורד: מישהו מתקשר למישהי כדי להביע את אכזבתו מכך שפעלה בהתאם לתפישת עולמה. הוא אומר לה: ממך לא ציפיתי שפיך ולבך יהיו שווים.

זו בדיוק הסיבה שמרקל התרגזה: שיחת הטלפון של נתניהו היתה בעבורה הוכחה לכך, שהציפייה ממנה היא להמשיך בדפוס הכפול של דיבור לחוד ופעולה לחוד. מרקל הבינה שמהזווית של נתניהו, תפקידה האמיתי הוא להכשיר את הקיפאון בתמורה לטקסט ריק עם ניחוח של הבטחה.

הנזיפה של מרקל גרמה לנתניהו להתגונן. השינוי הקיצוני בעמדה של ראש הממשלה - ממתקפה למגננה - מלמד על הבסיס הרעוע שעליו הוא נשען. נתניהו בא לעשות את הטריק שלו, וברגע שנחשפה אחיזת העיניים, הוא מיד קפץ לטריק הבא -"נאום מדיני חדש". שוב מלים, שוב דיבורים, שוב בר?אילן.

נתניהו הוא טקסט שמטרתו ליצור נתק בין המאזין למציאות. הוא מדבר כדי שיקשיבו והוא מצפה שההקשבה תבוא על חשבון הראייה, ההתבוננות בשטח, במציאות. נתניהו עומד מול העולם, מאחוריו הרס וחורבן ופיו לא מפסיק לדקלם "בבקשה להתפזר, אין מה לראות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו