בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האמת על פינוי מחנות צה"ל

3תגובות

אחד הנושאים שהועלו באחרונה לדיון, כחלק מהכוונה לענות למחאה הציבורית בנושא מצוקת הדיור, הוא הגדלת היצע הקרקעות וזמינותן. עניין זה נקשר גם למערכת הביטחון, שברשותה קרקעות רבות, הרבה מעבר לנדרש לה. בישיבת הממשלה שהתקיימה באוגוסט אמר שר הביטחון, שמשרדו "יתגייס" לתת מענה ויסייע בפתרון הבעיה. בין היתר ציין אהוד ברק, שהמשרד יפעל לפינוי מהיר של נדל"ן באזור המרכז כדי לקדם בניית דירות.

בדבריו אלה אין כל חידוש. אין זאת אלא זריית חול בעיני הציבור - "מס שפתיים" פוליטי למחאה החברתית, מצג שווא של אכפתיות כביכול ונכונות של משרד הביטחון להיחלץ לפתרון מצוקת הדיור.

כי יש לדעת: על פינוי מחנות צה"ל החליטה הממשלה בראשות יצחק רבין כבר ב-1993. הממשלה הטילה על "צוות בין משרדי", ובו נציגים של משרד הביטחון, משרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, לממש את ההחלטה. אולם המציאות, במשך כשני עשורים, מראה, שהיישום עומד ביחס הפוך להצהרות. מעטים הם שטחי המחנות בערים ובשוליהן שפונו. לעומת זאת, רבים המחנות ששנים רבות "מיועדים לפינוי". למשל, מחנה תל השומר, מחנה גלילות, מחנה צריפין, מחנה כורדני, שדה דב ועוד רבים.

תקצר היריעה לפרט את הסיבות לעיכוב בתהליך, על כך נכתב ונאמר רבות על ידי אנשי אקדמיה, ראשי יישובים, נבחרי ציבור ועיתונאים. דו"ח מבקר המדינה מס' 61 א', שפורסם במארס 2011, בעניין הקרקעות שבניהול צה"ל נדרש בהרחבה גם לסוגיית פינוי המחנות. בתמצית אפשר לומר, שהעיכוב נגרם בגלל המחלוקת בין משרד הביטחון לבין משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל בשאלה אילו מחנות יפונו: האם רק אלה שלקרקעותיהם יש ערך כלכלי, או אחרים שמערכת הביטחון מעוניינת לפנותם. עיקר המחלוקת הוא על גובה התמורה שיקבל משרד הביטחון בעבור העברת היחידות מהמחנה שקרקעותיו יוחזרו למינהל מקרקעי ישראל.

מבקר המדינה ציין, כי משרד הביטחון ניסה כמה פעמים לקבל לתקציבו לא רק את סך עלות ההעתקה של היחידות מהמחנות, אלא גם את התמורה על שווי הקרקעות המתפנות, כדי להשתמש בה לצרכים שונים. גורם נוסף לעיכוב שמבקר המדינה מציין הוא, שהצוות הבין משרדי חסר נציגי משרדים נוספים רלוונטיים לתהליך (משרד הפנים, למשל), ולא השכיל ליצור מנגנונים לקיצור הליכי התכנון של הקרקעות המתפנות ובהתאם לשווק אותן.

באותו דו"ח של המבקר הוזכר גם העיכוב בהעברת יחידות צה"ל ממטרופולין תל אביב לנגב, ובעצם לשני מחנות בבאר שבע וסביבתה.

"אור בקצה המנהרה" ניתן לראות (אולי) בהחלטת הממשלה מאפריל השנה. כדי להאיץ את העברת היחידות לנגב החליטה הממשלה על הסדר למימון עלות פינוי המחנות, על מקורות התקציב (משרד הביטחון, משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל), על החלק של כל גורם בהעמדת התקציב, על לוח הזמנים ליישום, וגם על פינוי מחנות אחרים של צה"ל.

יש לקוות, שבעקבות יישום המלצות דו"ח מבקר המדינה והחלטת הממשלה יתקדם (ואולי יסתיים) התהליך של העברת קרקעות שצה"ל אינו נדרש להן למגזר האזרחי. עד אז, מוצע לדרג הפוליטי להפסיק לזלזל באינטליגנציה והזיכרון של הציבור. יואיל הוא לפעול לקידום התהליך, ובעיקר יפסיק להצהיר על פעילות חדשה שמכבר היה עליו לפעול לסיומה.

ד"ר אורן הוא גיאוגרף, העוסק ביחסי צבא, חברה ומדינה. חיבר (עם רפי רגב) את הספר "ארץ בחאקי"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו