בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהיום רק אמא ואבא, אבא ואמא

131תגובות

הישגה הגדול ביותר של ועדת שניט - שמונתה ב-2005 על ידי שרת המשפטים ציפי לבני לבדוק את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית במצב של גירושין, ולהגיש המלצות בעניין - הוא יישום עקרון טובת הילד, בהתאם לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, כ"שיקול ראשון במעלה".

עקב רגישותו הרבה של הנושא נתגלעו, אכן, בדיוני הוועדה ויכוחים מקצועיים, - המרכזי שבהם, כפי שפורסם אתמול, נוגע לסעיף 9 ג', שקודם בעיקר על ידי חברי הוועדה, המתנגדים לביטול כל חזקה הורית. אין ספק שהוויכוחים שהתעוררו לאחר דו"ח הביניים של הוועדה (שהופך עכשיו לחלק מהדו"ח הסופי) - בשאלה אם יש לבטל את חוק חזקת הגיל הרך - יימשכו ואולי אף ביתר שאת, שכן דו"ח הוועדה יוגש בימים הקרובים לשר המשפטים, ולאחר מכן לאישור הכנסת, כהצעת חוק של הממשלה.

עם זאת, אין כל בסיס לטענה המגמתית של חלק מארגוני הנשים, שלפיה עבודת הוועדה עלתה על שרטון. כפי שאומר מרכז הוועדה, עו"ד פרץ סגל, "עמדתה של הוועדה בעניין ביטול חזקת הגיל הרך לא השתנתה והיא משקפת את עמדתה הסופית". לאחר כשבע שנים, שבהן שמעה הוועדה עשרות מומחים, כולל סקירות מקצועיות, שלפיהן בכל מדינות המערב כבר מזמן בוטלו חזקות אלו - היא חתמה, בדעת רוב, את דיוניה בהמלצות מכובדות ומקצועיות.

הוועדה ממליצה לשר המשפטים על נוסח חוק חדש, אשר יחליף את רוב סעיפי הפרק בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, העוסק בהורים ובילדיהם הקטינים - ובעיקר את סעיף 25 לחוק: "חזקת הגיל הרך". הצעת החוק החדשה מבוססת על שותפות באחריות ההורית בכל הנוגע למימוש זכויות הילד, כאשר השיקול המנחה והמכריע בקביעת אחריות זו הוא טובת הילד.

המגמה של ביטול חזקת הגיל הרך בכל מדינות המערב התבססה במיוחד על האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. מן הראוי שישראל, שאישררה את האמנה, תסדיר בחקיקה את מימוש האחריות ההורית באותו האופן שבו נעשו הדברים במדינות אחרות, ותקבע קריטריונים דומים לבחינת טובת הילד.

נקודת הפתיחה בהמלצות הוועדה היא שותפות שווה באחריות ההורית. שני ההורים שותפים בכל החלטה מהותית הנוגעת לילדם, ללא קשר לחלוקת זמני השהות של הילד עם מי מהם. הורה אינו רשאי לקבל כל החלטה מהותית לבדו בלי הסכמת ההורה האחר, משום שבכל עת ההורה האחר שותף לאחריות ההורית.

המינוח "אחריות הורית" בחוק המוצע מחליף את המינוח "החובה והזכות" של ההורים כלפי ילדיהם. בהתאם לכך, להורים אין זכויות ביחס לילד אלא חובה וסמכויות לממש את זכויותיו, לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד.

הוועדה מציינת, שמאבקי ההורים כיום על הגדרתם ההורית עלולים לפגוע בילד, הואיל ובגינם לעתים מעמיק הקרע בין ההורים והילדים עלולים להיחשף לקונפליקט ולניכור שביניהם. לכן ממליצה הוועדה, להוציא מהלקסיקון את המושגים "חזקת הגיל הרך", "משמורת", "משמורת משותפת" או כל הגדרה אחרת, הקובעת מיהו ההורה בעל הזכויות העודפות לגבי הילד, ההורה העיקרי, כנובע מ"חזקת הגיל הרך", ומיהו ההורה המשני, שלו פחות זכויות לגבי הילד. מהיום רק אמא ואבא, אבא ואמא - לפני הגירושים וגם אחריהם.

החידוש הוא בכך שלא יהיה יותר הורה בעל משמורת והורה בעל הסדר קשר. מאחר ואף אחד מההורים לא יוגדר כמשמורן, ההנחה המשתמעת שכאילו אחד ההורים הוא האחראי לילד, או לפחות אחראי "יותר", תתבטל מאליה. ביטול מונחים מיושנים אלו יוצר שוויון הגדרתי בין ההורים. ההגדרה ההורית היא בעלת חשיבות עצומה הן לילד, שבעיניו לשני הוריו מעמד זהה, והן מבחינת ההורים שאיש מהם לא יראה עצמו כבעל סמכות עליונה.

כאשר שני ההורים מודעים לכך שהם שותפים באחריותם לילד, הסיכוי שהם ישתפו פעולה בעניינים הקשורים אליו גדול יותר.

הכותב הוא אב גרוש, פעיל לקידום חלוקת האחריות ההורית המשותפת בחקיקה ובחברה, מייסד אתר הורות משותפת = טובת הילד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו