בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קריה שהיתה לזונה

143תגובות

האם גם בין שתי נקודות שחורות עובר רק קו אדום אחד? לפחות שניים זוהו לאחרונה בבירור.

קו ראשון נמתח בפתח העירייה: 150 מיושבי האוהלים מחו על עקירתם מהשדרה, צבאו על הדלתות, ואף ניסו להדוף אותן. עד כה התנהלה המחאה על מי מנוחות - אין פרץ ואין צווחה, ופתאום - ילדים טובים תל אביב צועקים כמשוגעים וקצת דוחפים אפילו. מפקד משטרה במחוז הודיע על "קו אדום עבה מאוד שנחצה היום", ופקודיו היכו וגררו ואזקו והשליכו פורעים לניידת. ככה ייעשה לאנשים שאינם יודעים גבול.

באותו היום, אך לא באותה ארץ, נמתח קו אדום שני: "גורמי ימין קיצוני" פרצו לבסיס צה"ל והשחיתו כלי רכב וציוד צבאי. ואם ליד בית העירייה נעצרו 40 מפגינים, איש לא נעצר ליד בית אל. המשטרה עדיין מחפשת כדי לא למצוא. המפקדים הגדירו את האירוע כ"חציית קו אדום" או כ"עליית מדרגה". כל אימת שרכב ישראל ופרשיו נפגעים - עמוק הזעזוע: רק אל תיגעו במשיחי, מה מבקשים בסך הכל.

בתוך סערת הרוחות, פירסמה פובליציסטית מקומית מאמר חזק: "מי שפוגע בצה"ל אינו ציוני", כתבה, וכיוונה לדעת רבים: צה"ל קדוש, וחבלה ברכושו - חילול הקודש; צה"ל הוא מבצרה האחרון של הציונות, וכל צמיג-ג'יפ שעלה עליו הסכין הוא חתך מכוער בפרצופה.

לשרוף מסגדים ויבולים - זה מעשה שלא ייעשה, אך עדיין אין בו כפירה בעיקר הציוני: לנו ארץ, לנו שמים - כל הארץ וגם כל השמים; לאלף כלבים שמריחים ערבים מרחוק - כמו הכלב הלבן ממיסיסיפי שאומן לזהות כושים ולנשוך אותם - זה עדיין ציונות למתחילים; להזעיק מכל העולם לעזרת העם בהתנחלויות את אנשי הליגה להגנה יהודית על שם כהנא - זה הכרח שלא יגונה במאמר מדליק, שמדליק אור אדום. מתנחלים, אף על פי שטעו לפעמים, ציונים טובים המה, ובלבד שיידעו להבדיל בין רכוש צה"ל לנפש ערבי.

להקים מאוזוליאום לכבוד רוצח, להעלות אליו תלמידים לרגל - זאת ציונות; לטהר מחצית עיר מיושביה - מגרשים ויורשים - גם זאת ציונות; לבנות היכל תרבות על הריסות חיים בקריה שהיתה לזונה - ציונות במיטבה. ולמה להזמין שכירי ערב מתל אביב, אם צמד הקומדיאנטים, רובי וסילבן, מוכן להופיע שם כל ערב בהתנדבות, שני משתתפים מפורסמים מהשעשועון - מי רוצה להיות נשיא, ומי ראש ממשלה.

היום כבר אין צורך בהריסת מבנה בעמונה או במיגרונה, בעצמונה או בצלמונה, באלמונה או בפלמונה, כדי שהפלנגות ייצאו עם שחר לשחר לטרף. חיילי מילואים ותיקים, שחוזרים מתעסוקה מבצעית בשטחים, שוברים שתיקה ומדווחים על תקיפות מתנחלים כעניין שבשגרה, שמתעצמות בימים האחרונים ולקראת הימים הקרובים. הגולם קם יומיום ועושה שמות, אם כי לא ברור מי הגולם ומי יוצרו. "בכירי צה"ל והשב"כ מודאגים מהיהודים בגדה יותר מהערבים", ציטטו השבוע עיתונים מקורות ביטחוניים.

אם כבר "תג מחיר" זדוני, אז מוטב שיגבו אותו, יוגנד הגבעות, מהצבא בבסיסיו, ולאו דווקא מהחקלאי בדרכו לזיתים, או מהתלמיד בדרך לבית הספר. כך זה יהיה יותר הגיוני ופחות מסוכן.

ואם צה"ל עדיין מעל לכל - לבדו מעבר לקו אדום - אז אולי לא באמת התחדש "השיח האזרחי" בקיץ, כפי שהאמנו, והוא אותו שיח במדים, ישן ומעוות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו