בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על הקרשים

118תגובות

אימרתו של אבא אבן, שהפלסטינים לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות, היתה פופולרית לא רק בארץ - אפילו קיסינג'ר הרבה לצטטה. עתה הבדיחה היא עלינו. ישראל היא זו שלא מחמיצה שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות להסדר. לפני כשנתיים הכריז ביבי בנאום בר-אילן על שתי מדינות לשני עמים. אך מאז הוא לא נקף אצבע כדי שזה יתממש. שום פעלול, שום נאום, שום תרגיל לא יכולים לשנות את העובדות: שהוא ראש הממשלה שנהנה מהגיבוי הפרלמנטרי הכי גדול, ואין החלטה על פשרה שהוא לא היה יכול להעביר בכנסת.

אילו רצה להגיע להסדר היה יכול. למרות הקשיים והמכשולים. אך יש לו אבא בן מאה שלא יסלח לו על ויתור על ארץ ישראל השלמה, רעיה שלא מקילה עליו את הדרך להסדר וסביבה פוליטית הפועלת נגד החלטות הכרוכות בוויתורים על שטחים.

ביבי מדבר אנגלית-אמריקאית מבריקה, אך מה זה חשוב כשמולו יריב שמדבר אנגלית פחות טובה אבל עובד נכון. תחת אפם של שגרירינו הרבים בדרום אמריקה למשל, הובטחה תמיכתן של רוב המדינות הלטיניות בהכרה במדינה פלסטינית כחברה באו"ם. איך נקלעה ישראל למצב שבו היא תלויה בגאבון כדי להציל את אובמה מהטלת וטו במועצת הביטחון?

התרגיל הפלסטיני לא נפל מהשמים. אפשר היה לטפל בו מבעוד מועד. הייתכן שלא ראינו את המהפך שמתחולל בעולם נגדנו? הייתכן שלא ראינו שאבו מאזן דוחף אותנו לקיר, ועתה בוושינגטון יש לו עדיין חצי כדור בקנה? בעודנו מחלקים מסכות אב"כ ונערכים לאיום שטילים ייפלו גם בתל אביב - ברמאללה נערכים לחיים אזרחיים נורמליים.

ומה תהיה תגובתנו אם המהלך של אבו מאזן באו"ם יצליח? נטיל עליהם סנקציות? לא נעביר להם את המסים שאנו גובים בעבורם? ליברמן מכחיש את הפרסומים שהוא הציע סנקציות אם הרשות תצורף כמדינה לאו"ם. אך אין צורך שיפתח את הפה כדי שנדע למה הוא חותר ומה הוא רוצה באמת. יש לו סגן שר בשם דני איילון שעושה לנו חררה בכל פעם שהוא מדבר. זה האיש שהשפיל את השגריר הטורקי והושיבו על ספה נמוכה. ליברמן יכול להכחיש עד מחר, המחשבות על סנקציות חרוטות בין זקנו לשפמו.

בזמן שלטונו של נתניהו איבדנו את היכולת להציע פתרונות חכמים, לשקול את הבעיות שלפנינו עם מבט למרחוק. במקום החוכמה והמתינות היהודיות יצא לנו שם של הבריון האזורי, והוא שמוביל אותנו לבידוד בינלאומי. בעוד ישראל לא ממש נפרדה מיחס הזלזול הבן גוריוני לאו"ם שאותו כינה "או"ם-שמום", דווקא מנהיגי הרשות זוכים בסימפטיה העולמית לקייס שלהם, סימפטיה שאותה הפכו לכלי דיפלומטי לקידום עניינם.

מכיוון שהיוזמה לצרף את מדינת פלסטין לאו"ם נתמכת על ידי רוב המדינות החברות, נכנס ביבי לפניקה. כהרגלו במצבים כאלה, הוא החליט על תקן סופרמן לעוף לוושינגטון כדי לשכנע, שרק מדינות יכולות להיות חברות באו"ם. הוא טירפד את הרעיון של הנשיא שמעון פרס לייצג את ישראל בעצרת, ואף דאג לכך שאהוד ברק, שבמצבים כאלה מזדמן "במקרה" לוושינגטון, ישוב לארץ. ביבי אוהב להיות במקרים כאלה כוכב יחיד. איך היה אומר מנחם בגין לרמטכ"ל רפאל איתן כשהיה טס לוושינגטון? "תשמור על המדינה עד שאשוב".

עצרת האו"ם היא לא הקונגרס האמריקאי. ביבי לא יקבל שם "סטנדינג אוביישן". חלק גדול מהנציגים הם מוסלמים, אך גם הנוצרים לא ממש מאוהבים בנו. הנשיא אובמה - שגילה באחרונה שבכמה אזורי בחירה חשובים גוברים רפובליקאים בקרב היהודים על מועמדים דמוקרטים - נאבק על כהונתו השנייה בציפורניו. הוא יפעל עד הרגע האחרון להימנע מהטלת וטו ואפשר שיצליח בכך. מועצת הביטחון בלי וטו תפתח אולי רווח זמן לפתיחת מו"מ באזור.

ביבי יישא את נאומו אחרי הופעת הגיליון הזה. אך גם המבריק שבנאומיו לא ישנה את העובדה המרה שהוא עובד על כולם, והמדינה תחת שלטונו עדיין על הקרשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו