בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הולדת האופוזיציה

88תגובות

ב-21 בספטמבר 2011, לאחר חבלי לידה ממושכים ומיוסרים, נולדה האופוזיציה בישראל. לקראת חצות, כשהתברר ניצחונה של שלי יחימוביץ' בבחירות לראשות העבודה, התממשה ישראל כדמוקרטיה. אמנם שיטת ממשל ובחירות דמוקרטיות קיימות כאן מזמן, אבל דמוקרטיה אמיתית מחייבת קיום אלטרנטיבה אמיתית. בהעדר אלטרנטיבה, כשהמפלגות הגדולות מציעות בערך אותו הדבר, הדמוקרטיה היא יותר אשליה ממציאות, משום שלאזרחים אין חופש בחירה אמיתי. דמוקרטיה מחייבת אופוזיציה.

לכאורה היתה כאן תמיד אופוזיציה, אולם למעשה מדובר במראית עין הגובלת בהונאה. קולה של מפלגת האופוזיציה העיקרית קדימה כמעט אינו נשמע, ואינו מבדיל אותה מהקואליציה בתחום החברתי-הכלכלי, או המדיני-הביטחוני. בשני התחומים נראה שקדימה, למרות הגדרתה העצמית כמפלגת מרכז-שמאל, נמצאת לא אחת, למרבה המבוכה, ימינה מהליכוד.

קדימה לא קידמה מעולם אג'נדה סוציאל-דמוקרטית, וניסיונותיה לתפוס טרמפ על גל המחאה האחרון הם פתטיים, כפי שמעידה ירידתה בסקרים. הממשלה בראשותה בנתה בשטחים פי כמה מממשלת הליכוד. עדיין מהדהדים תופי הקרב של קדימה באוגוסט האחרון, כשדחפה למבצע צבאי בעזה לאחר הפיגועים בדרום. אין אלו מלים ריקות המתפוגגות ברגע שהמפלגה אוחזת ברסן השלטון. לקדימה יש קבלות על שתי מלחמות, ויש להתייחס ברצינות גמורה אל חתירתה למלחמה שלישית.

גם מפלגת העבודה, במשך שנים רבות, לא הציבה אלטרנטיבה אמיתית. היא הצטיירה לא אחת כמפלגת-זיקית, הנצמדת לכיסאות בכל מחיר, על חשבון אותנטיות רעיונית. גם היא השקיעה בשטחים, היתה שותפה להרפתקנות הצבאית של קדימה, ואת דגלי הסוציאליזם ומדינת הרווחה שפעם הניפה בגאון הזדרזה להוריד לחצי התורן, תוך התכחשות לערכיה ההיסטוריים.

כל זה השתנה עכשיו. גם מבקריה של יחימוביץ' יודו שהיא מעולם לא נצמדה לכיסאות כמנהיגים אחרים בעבודה, ושתמיכתה באג'נדה סוציאל-דמוקרטית ובצדק חברתי ומגדרי היא עקבית ומגובה בחקיקה. בניגוד לאחרים לא תפשה יחימוביץ' טרמפ על מחאת האוהלים אלא היתה אחת ממבשריה; היא דיברה בשפת רוטשילד בשנים שבהן רוטשילד היה רק שם של שדירה; בחירתה לראשות העבודה מסמנת סוף סוף אלטרנטיבה אמיתית וממלאת את הואקום האופוזיציוני המסוכן שלנו.

העבודה בראשות יחימוביץ' צריכה ללכת בגדולות. הסקרים מנבאים לה סיכוי להיות המפלגה השנייה בגודלה, מה שיהיה הישג מדהים לאחר התרסקותה. אבל אל לה להסתפק בכך. יש לה סיכוי להיות המפלגה הגדולה ביותר. ממעמד של אופוזיציה לוחמת עליה לחתור להרכבת הממשלה הבאה.

כדי שזה יקרה צריכים להתמלא שלושה תנאים. ראשית, יחימוביץ' חייבת להציג אלטרנטיבה מדינית ולא רק חברתית; שנית, יחימוביץ' צריכה להיות נדיבה כלפי יריבה הגדול עמיר פרץ, להציע לו מיד את המקום השני בהנהגת המפלגה, וכך למנוע מחנאות, להשתחרר מהתדמית הצפונית שלה, ולהגדיל את כוחה בפריפריה ובמגזר הערבי; ושלישית, עליה למצוא חיבור פוליטי כלשהו עם ראשי מחאת האוהלים, כגון דפני ליף וסתיו שפיר, שתרומתן לשיח החדש כאן עצומה. אם תצליח בכל אלה ייזכר 21 בספטמבר 2011 לא רק כיום הולדת האופוזיציה בישראל, אלא גם כיום נביטת המהפכה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו