בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סכנת התרחיש הלא אלים

8תגובות

הדיון בישראל בהשלכות פנייתה של הרשות הפלסטינית לאו"ם מתמקד בסיכול כל פעולה שתסטה מן הסטטוס-קוו, כדי למנוע הישגים לפלסטינים. אנו סבורים, כי גם אם הצד הפלסטיני לא ישיג מאומה ואף יינזק קשות כתוצאה ממהלכו - מה שהיה הוא לא מה שיהיה אחרי ההחלטה שתתקבל באו"ם.

התרחיש המרכזי דן בסכנת התפתחות הסלמה אלימה, עד כדי אינתיפאדה שלישית. ביסודו ניצבת ההנחה, כי הפגנות ההמונים יתפשטו לעבר מחסומים ויישובים יהודיים בגדה - מה שיעורר תגובה כוחנית, שעלולה להסתיים באבידות לפלסטינים. בכך יינתן האות למעגל הולך ומסלים ומתרחב, שעלול להקיף את החמאס בעזה ולהתסיס ערבים ישראלים; זאת על רקע החקיקה הבוטה בכנסת והתחושות הקשות בקרב הבדווים בעקבות החלטות פראוור-עמידרור. בניגוד לשתי האינתיפאדות הקודמות עלולה הפעם ההידרדרות לגרוף את מצרים וטורקיה, ואולי אף את ירדן ואת החיזבאללה (בהשפעת משטר אסד, שיחפוץ להסיט את תשומת הלב מן המתחולל בסוריה).

אין אדם בר דעת היכול לבטל את התרחיש האלים כחיזיון שווא. גם אם אין ישראל והרשות מעוניינות בו, הוא עלול להתממש בעטיו של הלך רוח ציבורי גועש, להבדיל מהחלטה מגבוה. בעת כזאת ראוי לשים לב להשלכות הבלתי מכוונות, העלולות להיות הרות גורל: מחמוד עבאס, שחרת על דגלו את ההימנעות מאלימות ויצא בשעתו חוצץ נגד יאסר ערפאת, עלול להתפטר ועמו עלולה לקרוס הרשות הפלסטינית.

"משטר אוסלו" הוסיף להתקיים הלכה למעשה בדמות הרשות הפלסטינית גם לאחר ש"תהליך אוסלו" שבק חיים. עתה, בתום 18 שנה, יביאו מהלך ההכרזה והשלכותיו לקץ "משטר אוסלו" שכונן את הרשות הפלסטינית ושעצם קיומו שירת, בעיני הפלסטינים, בעיקר את ישראל במאמציה למחות את תווית הכיבוש. בלחץ הרחוב ייפסקו התיאום הביטחוני עם ישראל והפעלת "פרויקט דייטון". עם הסרת "עלה התאנה" בדמות הרשות הפלסטינית תיחשף ישראל ככוח כובש לכל דבר, וייפול עליה מלוא הנטל הכלכלי והביטחוני. בנסיבות אלה, התביעה לביטול הסכמי השלום עם מצרים וירדן תיהפך לחלק בלתי נפרד מסדר היום של המוני המתקוממים ב"אביב הערבי" המתקדר בשמי מדינות ערב.

ואולם, התמקדות הדיון הישראלי בתרחיש האלים מאפילה על הצורך בזיהוי ההשלכות של התרחיש הלא אלים. נוצר הרושם המוטעה, כי אם לא תפרוץ אלימות הכל יבוא על מקומו בשלום. נניח כי בעקבות הפנייה לאו"ם יימשך הסטטוס-קוו, והרשות תצליח להגביל את ההפגנות. במקרה כזה היא תיחשף כעבד נרצע של שלטון הכיבוש הישראלי. הפער המשווע בין רוממות ההחלטה החגיגית באו"ם להעדר כל שינוי בשטח יתגלה לעין כל. ההבנה שתתעורר בעקבות ההכרזה - כי הגדה היא בבחינת מדינה תחת כיבוש, ולא שטחים שנויים במחלוקת, כגרסה הישראלית - תביא לפקיעת הגיון-הקיום של הרשות, ולכן לקריסתה.

מכאן שגם בתרחיש הלא אלים ייתכן מאוד, כי הרשות הפלסטינית גוזרת את התמוטטותה, באין לה כל דרך אחרת לפרוץ את המבוי הסתום. נקל לשער אילו כוחות ימלאו את החלל לאחר התמוטטות הרשות. ההשלכות השליליות של התרחיש האלים יתחוללו, לפיכך, גם בגרסה שתהיה בתחילתה לא אלימה.

החזות קשה. חדלון האפשרות של הסדר מדיני יותיר מציאות דמוגרפית דו-לאומית כבדה מנשוא במרחב הישראלי-הפלסטיני כולו. אירוניה מרה היא שדווקא בשעה שהציר השלילי של סוריה-איראן-חיזבאללה הולך ומתערער, משתבשים קשות גם יחסינו עם המדינות הסוניות, תומכות ההסדר המדיני במתכונת "יוזמת השלום הערבית", המוחמצת זה שנים.

המפתח מצוי בראש ובראשונה בידי ישראל, אך זאת אך ורק אם תשכיל להיחלץ מצינוק הסטטוס-קוו על יסוד נכונותה להסדר קבע של שתי מדינות לשני עמים, הכולל חילופי שטחים. האם יימצא העוז לתמורה ההכרחית בטרם פורענות?

אלי בכר כיהן כיועץ המשפטי של השב"כ; ד"ר מתי שטיינברג כיהן כיועץ בכיר לראשי השב"כ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו