בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פתרון המדינה העברית

64תגובות

הדרישה של בנימין נתניהו שהפלסטינים יכירו בישראל כבמדינת הלאום של העם היהודי, אינה מוגזמת ולא מכוונת לטרפד את תהליך השלום. הסכמה לכך היא המינימום הנדרש כדי שהפלסטינים יתחייבו לקץ הסכסוך. הבעיה היא, שהדרישה הצודקת הזאת אינה מנוסחת בצורה חכמה.

הכרה בזכות להגדרה עצמית נשענת על ההיבט הלאומי. אם מכירים בקבוצה מסוימת כבלאום, נגזרת מכך זכותה להגדרה עצמית וכמובן זכותה לטריטוריה. להיבט הדתי אין קשר לזכות לטריטוריה ולהגדרה עצמית.

הגדרת המדינה היהודית, או "מדינתו של העם יהודי", נושאת בחובה, מתוקף ייחודיותה של הדת היהודית, משמעות משולשת: לאום, דת ושבט. התביעה להכרה בישראל באמצעות הגדרה בעלת נגזרת דתית נכנסת מיד למשוואת יחסיה של מדינת ישראל עם המוסלמים והנוצרים - אלה שבתוכה ואלה שמחוצה לה. מהלך כזה מספק תחמושת נפיצה לקיצונים מכל הדתות המונותאיסטיות, ובעיקר למוסלמים.

בניגוד לעמדתם של התומכים ברעיון שישראל היא מדינת אזרחיה - היהודים והערבים - יש היגיון בתביעה שהערבים יכירו בישראל כבמדינת לאום של עם אחד בלבד, משום שמטבע הדברים יש בהכרה במדינה פלסטינית גם הכרה בכך שהיא מדינת לאום של עם אחר.

בגלל נפיצותו של ההיבט הדתי, ראוי להשאיר את המרכיב הדתי מחוץ למשוואה ולדרוש הכרה בישראל כבמדינת הלאום של העם המרכיב את רוב אוכלוסייתה, שחלקים גדולים ממנו חיים עדיין במדינות רבות בעולם. ההתעקשות על המונחים "מדינה יהודית", ואפילו "מדינת העם היהודי", מונעת כל סיכוי לכך. שימוש בהגדרות "מדינה עברית", או "מדינת הלאום של העם העברי" יכול להיות פתרון יעיל יותר, ובעיקר הרבה יותר חכם. למונח "מדינה עברית" אין קונוטציה דתית, זהו ביטוי ללאומיות בלבד.

מבחינתם של אויבי ישראל המעבר מהגדרה א' להגדרה ב' חסר משמעות, שכן הם תמיד ימצאו במה להיאחז, אבל אין איוולת גדולה מלספק להם תחמושת במו ידינו. דוגמה קטנה לתחמושת הזאת אפשר למצוא בדברים שאמר ח"כ ג'מאל זחאלקה, יו"ר בל"ד, באוקטובר 2010. בתגובה להצעת חוק של הממשלה, שלפיה מבקשי אזרחות בישראל יצטרכו להישבע אמונים למדינה יהודית ודמוקרטית, אמר זחאלקה: "ברור שלרוב המכריע של היהודים לא תהיה בעיה להישבע אמונים, אבל מעניין מה היה קורה אם מדינה כלשהי היתה כופה על היהודים להצהיר אמונים לאידיאולוגיה נוצרית או מוסלמית. אז כל חסידי החוק היו מואשמים באנטישמיות".

כיום הביטויים "מדינה עברית", "עם עברי" וכדומה משדרים אנכרוניזם. האנכרוניזם הזה הוא תוצאה של תהליכי הבניית מציאות, שמייצרים השיח הציבורי והתקשורת. לפיכך, אפשר בהחלט לשנות את מעמדם של הביטויים "עם עברי" ו"מדינה עברית" ובתוך זמן לא רב להפוך אותם לרלוונטיים.

כדי להקל על ההתקדמות להסדר במזרח התיכון, ראוי לוותר על ההגדרה "מדינה יהודית" ולהחליף אותה ב"מדינה עברית", או "מדינתו של העם העברי". כך ייצא המרכיב הדתי מן המשוואה אך הטיעון הלאומי לא ייחלש.

הפלסטינים שבאמת מחפשים שלום, יוכלו להיאחז בהגדרה כזאת, המסירה מעל הסכסוך את הצל הדתי המעיב עליו ואף יוכלו להדגיש שהעברי הראשון הוא האב המשותף לשני העמים. יהודים שואפי שלום יבינו, שהשינוי בהגדרה - ממדינה יהודית למדינה עברית - לא יגרע דבר מזכותנו על הארץ, שכן כל יהודי בעולם הוא קודם כל עברי.

ד"ר אסיה מלמד היסטוריה ומדע המדינה במכללה האקדמית גליל מערבי. כתב את הספר "ממדינה עברית למדינה יהודית - החלום הציוני ושברו"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו