בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נגד "בוררות חובה"

תגובות

עם התקדמות הליך החקיקה בכנסת מתלהטים היצרים סביב הכוונה להעביר סכסוכים כספיים שונים להליך "בוררות חובה". בעוד שנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, אמרה כי בוררות חובה מהווה הפרטה של בתי המשפט - שר המשפטים יעקב נאמן, מאדריכלי התיקון לחוק ובורר ותיק בזכות עצמו, מקדם את הליך החקיקה, בתקווה ש"בוררות חובה" תסייע בפתרון העומס בבתי המשפט.

העומס בבתי המשפט בישראל אינו דבר של מה בכך; מחקר אקדמי שנערך בשנת 2007 במרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה העלה, כי מדינת ישראל מצויה במקום השלישי מבחינת מספר התיקים לשופט (העומס הממוצע ב-17 המדינות שנבדקו הינו 1,185 תיקים לשופט. בישראל עומד העומס על 2,335 תיקים), ובמקום הראשון מבחינת רמת הפעילות המשפטית (בארצות שנדגמו עמד מספר התיקים הממוצע לאלף נפש על כ-90, בעוד שבישראל המספר כפול - כ-184 תיקים לכל אלף תושבים).

תצלום: מוטי קמחי

העומס השיפוטי בישראל, שעל קיומו אין עוררין, עשוי אכן להוביל למחשבה, שהליכי בוררות הם הפתרון לריבוי ההתדיינויות בחברה הישראלית. הליכים אלה נתפשים כמהירים, זולים ויעילים. כפועל יוצא מכך, מנהיגים בתי המשפט מדיניות התערבות מרוסנת ביותר מחשש שמא מוסד הבוררות ייפגע ובכך יוגדל העומס על בתי המשפט.

ואולם, סוגיית עדיפותם של הליכי בוררות על פני הליכי משפט טרם נחקרה - וקל וחומר שלא הוכחה מעולם. ייתכן שהליכי בוררות עשויים לפתור את העומס בבתי המשפט. עם זאת, צמצום יתרונותיו של הליך הבוררות לפריזמה של "פתרון העומס" מחטיא את מטרתו, את מהותו של ההליך ואת האופן שבו הצדדים השותפים לו תופשים אותו. הליך בוררות "רגיל" מאפשר לצדדים לבחור את הבורר ולעצב את אופן ניהול ההליך. הוא גם פותח פתח להמשך עבודה משותפת, ללא "הדם הרע" הנלווה להליך משפטי ארוך ויקר (אם כי, מטבע הדברים, ייתכנו גם הליכי בוררות שאינם "יעילים").

להליך הבוררות מיוחסים גם חסרונות; בעלי דין רבים נכוו מטעויות של בוררים, ובעבר, בהעדר אפשרות חוקית לערער על פסק הבוררות, הם נותרו מול שוקת שבורה. עם זאת נדמה, כי מנגנון הערעור על פסקי בוררות, שהיתוסף בשנת 2008 לחוק הבוררות, מאיין את החשש מפסקי בורר מוטעים. חסרון אחר ניתן למצוא בזהות הבוררים, אשר רובם הינם עורכי דין או רואי חשבון, והמהדרין שבהם אף שופטים בדימוס אשר כיהנו בערכאות שונות - כך שלרוב אין הבדל ממשי בין הליכי משפט רגילים ובין הליכי בוררות.

שימוש במנגנוני בוררות ראוי ויש לקדמו. ואולם, תיקון החוק והפניית בעלי הדין לבורר - לאחר שהצדדים כבר גילו דעתם, כי בית המשפט הוא המקום שבו הם מבקשים לדון במחלוקות ביניהם - אינם הדרך. תחת זאת יש להטמיע בקרב עורכי דין - ובעיקר בקרב לקוחותיהם - את מהותו, יתרונותיו ואף את חסרונותיו של הליך הבוררות. הבורות בקרב הציבור, שלרוב מזהה את הליכי הבוררות עם "עולם תחתון", מונעת היכרות אמיתית עם מוסד עתיק יומין, אשר עשוי לחסוך לצדדים זמן וממון רב.

היכולת לברר מראש סכסוך באופן יעיל שלא באמצעות מערכת בתי המשפט, אלא על ידי הצדדים עצמם או בעזרת בורר - אין משמעותה הפרטה אלא גילוי בגרות וחשיבה רציונלית, שלמרבה הצער נדיר למצוא במקומותינו. חוששני שתוצאתה היחידה של הצעת חוק, שלפיה יועברו הליכים מבית המשפט לידי בוררים באופן אוטומטי, תעורר אנטגוניזם כלפי מוסד הבוררות ותרתיע בעלי דין מפני התדיינות במסגרת זו. כך לא זו בלבד שלא יופחת העומס על בתי המשפט, אלא שהוא יגדל עוד יותר כתוצאה מהשם הרע שייווצר להליכי הבוררות אצל בעלי הדין שהוכרחו להתדיין במסגרת זו.

עו"ד חדי הוא חבר ועדת הבוררות של לשכת עורכי הדין, וכותב עבודת מאסטר המשווה את יעילותם של הליכי בוררות בישראל להליכי משפט מסורתיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו